לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי כב י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ב • פסוק י' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ב, י':

גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֭ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן
  וְ֝יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן׃



"גרש לץ ויצא מדון", המדון הוא הענין והטענה שבעבורה יהיה לו דין ומשפט עם חברו, וכבר בארתי שהמדון יתעורר ע"י כמה סבות, ע"י השנאה כמ"ש שנאה תעורר מדנים, וע"י איש חמה ואיש אף, כמ"ש איש חמה יגרה מדון, כי בלא סבה לא יקפידו על ענינים קטנים לדון ולריב בעבורם, ואמר פה שגם ע"י הלץ יתעורר מדון, שהלץ ילוצץ על כל, וע"י לצנותו ישלח מדון, ונותן עצה לכל איש "שיגרש הלץ" מביתו ולא יתחבר עמו, ועמו "יצא המדון", וכשלא יהיה מדון לא יצטרכו לילך לדין ולזילותא דבי דינא, ועז"א "וישבות דין וקלון", שהדין הוא מצד הב"ד שמעיינים בדבר המדון:

ביאור המילות

"מדון, דין". מדון הוא הריב המתהוה ע"י דין ודברים, והוא מצד הב"ד:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.