מלבי"ם על משלי כב יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"ב • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"ב, י"ג:

אָמַ֣ר עָ֭צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ
  בְּת֥וֹךְ רְ֝חֹב֗וֹת אֵרָצֵֽחַ׃



"אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח" - יש הבדל בין חוץ ורחוב:

  • שהחוץ הוא אחורי הבתים, ששם אין רשות הרבים, רק בני החצר לבד משתמשים שם,
  • ו'רחוב הוא מקום השוק, ששם מתקבצים בני העיר.

ודרך הוא, שביערות הרחוקים מן היישוב יש חיות רעות, ובדרכים יש לסטים, לא כן בעיר אף בחוצות וכל שכן ברחובות, אין לסטים וכל שכן חיה רעה.

והעצל, מעצלותו לצאת מביתו, ידמה לו כוח המדמה כאילו:

  • בחוץ, ששם אין רבים מצויים, יש חיות רעות,
  • וברחוב יש רוצחים, הגם שאין שם חיות מפני יראת רבים, עד שמזה ימצא אמתלא לעצלותו בל יזוז מביתו.

והוא נמשל גם כן על העצל מלעסוק בתורה וחכמה:

  • שאם יאמרו לו לעסוק בחוץ, במחקר וחכמה חוץ מתורה, יאמר שיש שם ארי, כמו שמפרש (משלי כב יד): "שוחה עמוקה פי זרות", שמתיירא שלא ייפול בכפירה,
  • ואם יאמרו לו ללכת ברחוב, ללמוד דברים שרבים דשים בה, מתיירא מרציחת אנשים, שלא יבין ולא ישיג את אשר לומד,

וכל זה - מעצלותו.

ביאור המילות

"בחוץ, רחובות". הבדלם (ישעיהו ט"ו):