קטגוריה:משלי כב יד

בקריאה שטחית נראה שהפסוק מזהיר באופן כללי מפני נשים זרות, כמו פסוקים רבים נוספים בספר משלי.

אולם המילים רומזות לאזהרה ממוקדת יותר.

שוחה היא חפירה או מלכודת, כמו ב(ירמיהו יח כ): "כִּי כָרוּ שׁוּחָה לְנַפְשִׁי"; אולם שוחה רומזת גם למילה שֹיחה, המציינת השתפכות-נפש, כמו ב(תהלים עז ז): "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" וב(איוב ז יא): "גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי, אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי, אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי".

מכאן, שהביטוי פי זרוֹת בפסוקנו מציין שיחות-נפש עם נשים זרות. שיחות עמוקות ומושכות את הלב. אולם, שִׂיחה עמוקה היא כמו שׁוּחה עמוקה - קל להיכנס וקשה לצאת. השיחה סוחפת את האיש, הוא מתמכר ושוכח את אשתו ואת מקומו בעולם.

המשך הפסוק, זעום ה' ייפול שם, מתאר את המצב הנפשי העלול לגרום לכך שהאדם יפנה לנשים זרות. זעום - מלשון זעם, כעס וקללה; אדם שה' כעס עליו והביא עליו צרה, עלול בקלות להתפתות לשפוך את נפשו לפני נשים זרות. הוא מרגיש שה' לא אוהב אותו ומחפש אהבה במקום אחר.

הפסוק מזהיר: אם אתה מרגיש שה' כועס עליך, אל תתנחם בשיחה עם זרות - זה לא הפתרון. זה רק יגרום לך ליפול ולאבד את דרכך בחיים. הפתרון הוא לעלות אל ה' ולא לרדת לבור.

1. יש שפירשו את זעום ה' יפול שם כעונש - כשה' זועם על מישהו, הוא גורם שייפול לתוך שיחה עם נשים זרות: "מי שה' זעם עליו וחפץ במיתתו הוא נכשל בה, כי לא יאיר עיניו בתחלת הפיתוי להבין סכלות הדבר וכזביו" (מצודת דוד).

- אך לפי זה אין לאדם בחירה חופשית, ולא ברורה המשמעות המעשית של הפסוק.

2. ויש שפירשו הפוך "מי שנופל לתוך שיחה עם זרות - ה' זועם עליו", כלומר, לא רק שהוא נופל לבור, הוא גם לא יצליח להיחלץ משם, כי ה' כועס עליו על כך שהפיל את עצמו לבור זה (הגר"א);

- אך לפי זה היה ראוי לכתוב "הנופל שם זעום ה'".

3. בלשון ימינו, המילה זעום משמעה גם: קטן, אולי מתוך הבנה דרשנית של (מיכה ו י): "עוֹד הַאִשׁ בֵּית רָשָׁע אֹצְרוֹת רֶשַׁע וְאֵיפַת רָזוֹן זְעוּמָה". לפי זה, היה אפשר לפרש: "מי שהאמונה שלו בה' היא קטנה וזעומה - רק הוא ייפול שם".

- אולם, המשמעות המקובלת של המילה "זעום" בלשון המקרא היא מלשון זעם וכעס.

4. ולכן פירשתי שהמשפט מתאר את המצב הנפשי שעלול לגרום לכך שהאדם יפול לתוך שיחה עם נשים זרות - כשה' לא אוהב אותו הוא מחפש אהבה אצל נשים; וייתכן שזו כוונת רש"י: "מי שהקב"ה שונאו, נופל ונכשל בה".

קשרים פסולים עם נשים זרות נמשלו לשוחה עמוקה גם בפרק הבא, (משלי כג כז): "כִּי שׁוּחָה עֲמֻקָּה זוֹנָה, וּבְאֵר צָרָה נָכְרִיָּה"*. בפרקנו הדגש הוא על הדיבור - פי זרות, ושם הדגש הוא על המעשה.

המילה שוחה מציינת את הבעיה אך גם רומזת לפתרון.

1. שֹיחה היא תפילה לה', (תהלים נה יח): "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", (תהלים עז ד): "אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה, אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה", (איוב טו ד): "אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל". הנוהג לשוחח עם ה' בתפילה, לא יתפתה לשוחח עם זרות.

2. שֹיחה היא גם עיסוק בתורת ה', (תהלים עז יג): "וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה", (תהלים קיט טו): "בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ", (תהלים קיט כז): "דֶּרֶךְ פִּקּוּדֶיךָ הֲבִינֵנִי וְאָשִׂיחָה בְּנִפְלְאוֹתֶיךָ", (תהלים קיט מח): "וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ", (תהלים קיט צט): "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עדותיך שִׂיחָה לִֿי", (תהלים קמה ה): "הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה". הנוהג לעסוק בתורת ה', לא יתפתה לשוחח עם זרות.

וכן נאמר כמעט בפירוש בתחילת ספר משלי, בפרק העוסק בתורה ומצוות, (משלי ו כ): "נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ... בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ - הִיא תְשִׂיחֶךָ... לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע, מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה": שוחח עם התורה והמצוה, והיא תשמור עליך משיחה עם נכריה.