"טוב", מדבר נגד שני ההנהגות, נגד ההנהגה ההשגחיית, "טוב להודות לה'", ונגד ההנהגה הכללית ע"פ הטבע, "טוב לזמר לשמך עליון", שבשם זה נתפרסם ויצא לו שם גם בין הגוים דקרי ליה אלהא דאלהיא ושהוא עליון על כולם:
ביאור המילות
"להודות לה' ולזמר לשמך". כבר בארתי (ז' י"ח) שבכ"מ ייחס ההודאה לה' והזמר לשמו, ושמו מורה על הפרסום ושם הוי"ה מציין הכרתו בעצמו וזה ע"י פלאותיו וע"ז בא הודאה פרטית שזה טובה פרטית, אבל הזמר והתהלה הוא מצד הפרסום הכללי שזה שמו וע"י הנהגתו הכללית, ובזה נקרא עליון, כי ההנהגה היא ע"י הטבע וה' עליון על כולם ואדוני האדונים:
