מ"ג תהלים צב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צב · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ
  וֶ֝אֱמ֥וּנָתְךָ֗ בַּלֵּילֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להגיד בבקר חסדך" - בעת הגאולה

"ואמונתך בלילות" - ובעוד צרת הגלות להאמין בך שתשמור הבטחתך כל זה נאה וטוב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"להגיד" רק כבר התבאר שההנהגה הטבעיית נקראת בשם אמונה, כי על שמירת חקי הטבע הבטיח בעת בריאת העולם ויסד חקי הטבע חק ולא יעבור שלא ימושו החקים האלה כל ימי עולם, אבל ההנהגה הפלאית נקראת בשם חסד, כי ע"ז לא התחייב, והמשורר יציין גילוי שני הנהגות אלה עם היום והלילה, שכמו שהלילה הוא ציון העת שבו ינוחו החיים והברואים מפעולותיהם, כן יניח ה' מפעולותיו עת הטבע תנהוג ההנהגה, וכמו שהבקר הוא ציון התעוררות הנבראים אל פעולות ותנועות חדשות, ובו יחדש ה' מעשה בראשית, כן יציין העת שיעשה ה' פעולות חדשות ע"י ההנהגה ההשגחית, וע"כ יאמר במליצה "להגיד בבקר חסדך", שהוא עת יתגלה ה' בהנהגתו ההשגחיית ויאיר לעולם בחסדו שהוא נפלאותיו וחסדיו, "ואמונתך" בלילות, עת יעורב אור ההשגחיי והנסיי, בכ"ז תשאר אמונתו, שכל מעשי בראשית ישמרו חקיהם ויעמדו על טבעם ושלימותם כפי מה שהטביע אותם בששת ימי הבריאה:


ביאור המילות

"חסדך ואמונתך". התבאר למעלה פ"ט:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבוקר" - בכל בוקר

"ואמונתך" - קיום הבטחתך נגיד בכל הלילות

<< · מ"ג תהלים · צב · ג · >>