מ"ג תהלים צב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים צב · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טוֹב לְהֹדוֹת לַיהוָה וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ט֗וֹב לְהֹד֥וֹת לַיהֹוָ֑ה
  וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"טוב", מדבר נגד שני ההנהגות, נגד ההנהגה ההשגחיית, "טוב להודות לה'", ונגד ההנהגה הכללית ע"פ הטבע, "טוב לזמר לשמך עליון", שבשם זה נתפרסם ויצא לו שם גם בין הגוים דקרי ליה אלהא דאלהיא ושהוא עליון על כולם:

ביאור המילות

"להודות לה' ולזמר לשמך". כבר בארתי (ז' י"ח) שבכ"מ ייחס ההודאה לה' והזמר לשמו, ושמו מורה על הפרסום ושם הוי"ה מציין הכרתו בעצמו וזה ע"י פלאותיו וע"ז בא הודאה פרטית שזה טובה פרטית, אבל הזמר והתהלה הוא מצד הפרסום הכללי שזה שמו וע"י הנהגתו הכללית, ובזה נקרא עליון, כי ההנהגה היא ע"י הטבע וה' עליון על כולם ואדוני האדונים:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"טוב להודות לה'" - טוב וישר לנו להודות לה' ולזמר לשמך העליון על כל

<< · מ"ג תהלים · צב · ב · >>