מ"ג תהלים עט א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם לְעִיִּים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף
אֱֽלֹהִ֡ים בָּ֤אוּ גוֹיִ֨ם ׀ בְּֽנַחֲלָתֶ֗ךָ
טִ֭מְּאוּ אֶת־הֵיכַ֣ל קׇדְשֶׁ֑ךָ
שָׂ֖מוּ אֶת־יְרוּשָׁלַ֣͏ִם לְעִיִּֽים׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
יש אומרים: כי מזמור דבר שנזמר ונכרת מרבים אולי קינות היו, או טעם מזמור שראה ברוח הקדש בעבור מה שכתב באחרונה, כי ישראל היו עמו ונחלתו.
וטעם אלהים – איך הוא אלהים וגברה יד בני אדם על חסידיו ועל מקום קדשו.
בנחלתך - ארץ ישראל.
לעיים - מקומות שפלים והפך זה: נכון יהיה הר בית ה'.
ויש אומרים: מקום שאין שם ישוב, או שחפרו ירושלם לבקש מטמונות.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לעיים" - ענינו תל וגל כמו לעי השדה (מיכה א')
מצודת דוד
"לעיים" - כן דרך החרבות להיות מלאים מגלי אבנים
"טמאו" - כי טיטוס נאף בו עם זונה
"אלהים" - אתה אלהים איך תתאפק על אשר באו גוים בנחלתך