מ"ג תהלים עט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים עט · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ
  מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם
    בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשר חסידיך" - והלא רשעים היו אלא משקבלו פורענותם הרי הם חסידים וכן הוא אומר (דברים כה) ונקלה אחיך כיון שלקה אחיך הוא כן מפורש באגדה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נתנו" וכו' "בשר חסידיך", הנבלה הוא גוף של המת כמו שהוא והבשר הוא אם מחתכים אותו לחתיכות, ומוסיף שחתכו בשר החסידים לחתיכות והשליכום לכלבים ולחית הארץ:

ביאור המילות

"לחיתו ארץ". מובדל במובנו המדויק מחית השדה שהם חיות המצוים בישוב, שכלכלו אותם בבשר שחתכו מן נבלת החסידים.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נתנו וגו'" - כי לא נתנום לקבורה

מצודת ציון

"לחיתו" - הי"ו יתירה וכן וחיתו ארץ למינה (בראשית א)

<< · מ"ג תהלים · עט · ב · >>