"ויתן", מבאר איך היה נטישת המשכן, כי נתן את הארון "לשבי" ביד פלשתים, והארון הוא "עזו" מצד התורה שיש בו, והוא "תפארתו" מצד שעל ידו עשה אותות ומופתים, והוא "נתן תפארתו ביד צר", שהם הצליחו והתפארו:
ביאור המילות
"עזו ותפארתו". תפארת מוסיף על עז, ומורה תמיד על דבר נסיי ופלאיי:
(סא) "ויתן לשבי"כו'. אמ' כי נתן "לשבי עזו"הוא ארון הברית ולא חש על כבוד ארונו יען כי הלא "ותפארתו"של ארון היה בהיותו "ביד צר"כי היו מפארין ומחשיבים הצרים אותו באומרם אלה הם האלקים האדירים המכים את מצרים בכל מכה, וכן אחרי כן בבואו כמפורש בשמואל היו מחשיבים אותו, כלומר ביד צר היה תפארתו מה שאין כן יתברך בהיותו אתם כי אדרבה בפסילים הקניאוהו, על כן
