לזה אמר (כא) "שלח ידיו" כו' לומר הנה אשר "שלח" והרים "ידיו בשלומיו" הוא דוד שהיה לו שלום עמו, כי על כן היה רבו של שלמה בנו מאז, "חילל בריתו" לגמרי, וגם שחזר ופייסו לא בכל לבו, כי אם (כב) "חלקו מחמאות פיו וקרב לבו" כו'. (כג) ומה היה מחמאות פיו, אמור לו "השלך על ה' יהבך" אם רוששת בקרב ומלחמה זו. וכאשר נצולת הוא אות כי "צדיק" אתה, ולא בלבד עתה כי אם "לא יתן לעולם מוט" לצדיק הפך אומרו בתחלה (שמואל ב, טז ח) והנך ברעתך כי איש דמים אתה:
