מ"ג תהלים נה כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נה · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָלְק֤וּ ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקְרָב־לִ֫בּ֥וֹ
  רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן
  וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חלקו" - לשון חלקלקות (לעיל ה')

"מחמאות" - לשון חמאה והמ"ם הראשונה יסוד נופל היא בתיבה כמ"ם של מעשה וכמ"ם של מאמר

"וקרב לבו" - לבו למלחמה והמה פתחות מנחם פתר לשון חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה') כפיות חרב (סא"א) ואומר אני לשון קללה הוא בלשון ארמי כדאמר כתב אמימר פתיחא עלה והוא שטר שמתא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כב-כג) "חלקו", מזכיר איך דבר עם דוד בלשון רמיה, שדוד הרגיש קצת מן המרד שיש איזה תלונה בין העם, והתיעץ עם אחיתופל ע"ז, וא"ל בדברי חלקות, בל ישגיח ע"ז, רק יבטח על ה', וז"ש "שחלקו מחמאות פיו ובלבו היה מלא קרב", כי א"ל אל תתירא מאיזה מרד, ואל תעשה שום דבר, רק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכל" ויסבול "אותך כי ה' לא יתן מוט לצדיק", ובזה השיא את לבבו שיהיה נכון לבו בטוח ולא יחקור על המרד ולא ידרוש אחריו, "ודבריו היה רכו משמן והמה פתיחות", ר"ל שהדבר פתוח עתה וגלוי לכל, שבזה הכין לי מוקש, שע"י שסמכתי על דבריו לא חקרתי עוד ועי"כ נעלם ממני כל עניני הקשר והמרד שנעשה בסוד:

ביאור המילות

"פיו". דברי פיו.

"פתיחות", כפשוטו שהדבר אינו נעלם ונסתר, כי נפתחה כונתו ונגלה לכל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רכו וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והמה פתיחות" - כי בהם מרמה אותי להיות לו הכנה להצר לי

"חלקו" - דברי פיו המה רכים וחלקים יותר מחמאה אבל בלבו חושב להלחם בי

מצודת ציון

"וקרב" - ומלחמה

"פתחות" - חרבות כמו ואת ארץ נמרוד בפתחיה (מיכה ה')

<< · מ"ג תהלים · נה · כב · >>