מ"ג תהלים כב ל
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ ׀ כׇּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ
לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר
וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה׃
רש"י
"לפניו יכרעו" - אז כל מתי הרשעים מתוך גיהנם ולא ירחם עליהם לחיות את נפשם מגיהנם
"ונפשו" - של כל אחד ואחד
"לא חיה" - לא יחיה רבותינו דרשו מן המקרא הזה שהמתים לפני מיתתם בשעת נטילת נשמה רואין פני שכינהאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודשני ארץ - הפך ענוים והטעם אם יתעדנו בעולם הזה בסוף ובאחרית ימיהם ישתחוו למלך האוסף רוחם ואין כח בהם למרות, וככה לפניו יכרעו כל יורדי עפר.
וטעם: ונפשו לא חיה – על דרך: בנות צעדה עלי שור, כי אחד מהם לא יוכל לחיות נפשו וזה רמז כי תאבד נפשם בעולם הזה הפך הענוים, שכתוב בהם: יחי לבבכם לעד.רד"ק
כי כל הרעות שעשו לישראל יוכלו לתת תשלומים, כמו שאמר (ישעיהו ס יז): תחת הנחשת אביא זהב, אבל דם האדם לא יוכלו לשלם, לפיכך תהיה נפשם תחת נפשם; ונכון הוא זה הפרוש.
אבל החכם רבי אברהם פרש בענין אחר כל הפסוק.
ואמר: דשני ארץ הם המתענגים בעולם הזה לאכל כל דשן, ואם יתעדנו בעולם הזה, באחרית ימיהם ישתחוו ויכרעו לפני המלאך האוסף רוחם ולא יוכל אחד מהם להחיות את נפשו.
וזהו רמז, כי תאבד נפשם בעולם הבא, הפך הענוים שאמר בהם: יחי לבבכם לעד.
וזה שאמר: לפני המלאך האוסף רוחם הוא דרך דרש; וכן אמרו בדרש (בבלי נדה ל ב; שוחר טוב בקצת שנוי לשון): כי לי תכרע כל ברך (ישעיהו מה כג) זה יום המיתה, שנאמר: לפניו יכרעו כל יורדי עפר.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"דשני" - מלשון דשן ושמן
מצודת דוד
"כל יורדי עפר" - כל בני אדם המעותדים לרדת בעפר הקבר
"ונפשו" - אבל ה' לא יחיה אף נפש אחת מהם
"כל דשני ארץ" - כל שמנים ובריאים כאשר יאכלו מה ר"ל כאשר יבוא להם טובה ישתחוו לה' כי יכירו שהכל בא מידומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"וישתחוו". יכפפו קומתם, כמו שחי ונעבורה.
"ונפשו". הרוחניית כנ"ל ג':