מ"ג תהלים כב ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים כב · ל · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ לְפָנָיו יִכְרְעוּ כָּל יוֹרְדֵי עָפָר וְנַפְשׁוֹ לֹא חִיָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֨וּ ׀ כׇּֽל־דִּשְׁנֵי־אֶ֗רֶץ
  לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כׇּל־יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר
    וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אכלו וישתחוו כל דשני ארץ" - הרי זה מקרא מסורס אכלו ענוים כל דשני ארץ וישתחוו לה' בהלל והודאה על הטובה דשני ארץ טוב חלב הארץ כל זה יראו אפסי הארץ וישובו אל ה'

"לפניו יכרעו" - אז כל מתי הרשעים מתוך גיהנם ולא ירחם עליהם לחיות את נפשם מגיהנם

"ונפשו" - של כל אחד ואחד

"לא חיה" - לא יחיה רבותינו דרשו מן המקרא הזה שהמתים לפני מיתתם בשעת נטילת נשמה רואין פני שכינה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אכלו" הנה "כל דשני ארץ" אשר כל עסקם לפטם את גופם ולדשנו כעגלי מרבק, הם "אכלו" עד "שישתחוו" וישוח קומתם מרוב מילוי הבטן, אבל מה יועיל להם מה שמדשנים את גופם שעתיד להיות רמה ותולעה, ואין נותנים מזון וחיות לנפשם הרוחנית, הלא "לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה", הלא לבסוף ביום המות שיגיעו לתת דין וחשבון לפני ה', הלא אז יכרעו אלה אשר המה יורדי עפר ולא חיו את נפשם, אשר לא עשו דבר שתשאר נפשם חיה בחיים הנצחיים ולא התעסקו רק לצרכי הגוף שהוא ירד עתה לעפר:

ביאור המילות

"וישתחוו". יכפפו קומתם, כמו שחי ונעבורה.

"ונפשו". הרוחניית כנ"ל ג':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל יורדי עפר" - כל בני אדם המעותדים לרדת בעפר הקבר

"ונפשו" - אבל ה' לא יחיה אף נפש אחת מהם

"כל דשני ארץ" - כל שמנים ובריאים כאשר יאכלו מה ר"ל כאשר יבוא להם טובה ישתחוו לה' כי יכירו שהכל בא מידו

מצודת ציון

"דשני" - מלשון דשן ושמן

<< · מ"ג תהלים · כב · ל · >>