מ"ג תהלים כב א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ויש אומרים: כי הוא שם כלי ניגון וידענו כי יו"ד איילותי, כגבר אין איל בלא דגש, על כן הוא רחוק להיות אילת נגזרת מזאת הגזרה.
והנכון בעיני: כי הוא תחלת פיוט נעשה על דרך דברי חשק, כמו: אילת אהבים וזה המזמור על נועם ניגונו.שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט
• [[שפת יתר על תהלים כב|לפירוש "שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט" על כל הפרק]] •
- אמר הגאון, כטעם (תהלים פח ה): "כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל";
- ויאמר ר' אדונים, שהוא כמו (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים"; ולא הזכיר לפירושו טעם.
- ולדעתי הוא תחילת פיוט בדברי חשק, או דרך משל כשיר השירים, והוא טעם (תהלים כב ה): "בך בטחו".
רד"ק
ויש מפרשים (בעל התרגום, מנחם, וזולתם) אילת מן אילותי לעזרתי חושה (למטה פסוק כ), כלומר: שהיה נאמר זה המזמור בכח עלות השחר.
ויש מפרשים, כי אילת שם ככב הבקר; וכן בדברי רבותינו, זכרם לברכה (ירושלמי ברכות א א; יומא ג ב) קורין ככב הבקר: אילתא [2].
והם אמרו (שם; שיר רבה ו; אסתר רבה סוף י; ושוחר טוב במקומו): כי על אסתר נאמר זה ועל ישראל שהיו בגלות באותו זמן.
ויש מפרשים אותו על דוד בעודנו בורח מפני שאול.
והנכון כי אילת השחר נאמר על כנסת ישראל שהיא בגלות הזאת; וסוף המזמור יוכיח זה.
וקראה אילת כמו שהמשיל אותה בשיר השירים (ב ז; ג ה) בצבאות או באילות השדה.
והשחר פרושו יופי וזוהר כמו שאמר עליה (שם ו י): מי זאת הנשקפה כמו שחר.
ועתה היא בחשכה בגלות הזאת כאלו היא נשכחה ונעזבה; וקוראת מן הגלות:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות