מ"ג תהלים כב א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים כב · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח על אילת השחר מזמור לדוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר
  מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אילת השחר" - שם כלי שיר ד"א על כנסת ישראל שהיא אילת אהבים הנשקפה כמו שחר (שיר השירים ז י') ורבותינו דרשוהו באסתר ומנחם פתר אילת לשון מעוז כמו אילותי לעזרתי חושה (סימן זה)

"השחר" - לשון שחרית ומנחם פתר לשון בקור כמו שוחר טוב יבקש רצון (משלי י"א) וכמו לשחר פניך

שפת יתר - אברהם אבן עזרא בתשובה על דונש בן לברט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" -

אמר הגאון, כטעם (תהלים פח ה): "כְּגֶבֶר אֵין-אֱיָל";
ויאמר ר' אדונים, שהוא כמו (משלי ה יט): "אַיֶּלֶת אֲהָבִים"; ולא הזכיר לפירושו טעם.
ולדעתי הוא תחילת פיוט בדברי חשק, או דרך משל כשיר השירים, והוא טעם (תהלים כב ה): "בך בטחו".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"למנצח", מזמור זה נחלק לשני חלקים, חלק א' (עד סוף פסוק י"ז) מצייר מעוף צוקה ואפלה מנודח, מצייר מעמד המלך או העם בתכלית השפלות, נעזבים מה', נתונים לחרפה ולבוז, מתיאשים מכל תקוה, חלק ב' (מן פסוק י"ז עד גמירא) מציין אילת השחר, שהוא האור העולה ממזרח ומאיר את האופל, מציין חוזק הבטחון, גודל ההשגחה והנס, לכן קרא את המזמור בשם אילת השחר, והנקודה המצרנית בין החשך והאור, בין הצרה והתשועה, היאוש והבטחון, הרפיון והגבורה:


ביאור המילות

"אילת". שם לכוכב הבוקר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"אילת השחר" - שם כלי זמר ידוע אז אצלם