לדלג לתוכן

מ"ג שמות כא יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג שמות · כא · יז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומקלל אביו ואמו מות יומת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמְקַלֵּ֥ל אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְדִילוּט לַאֲבוּהִי וְאִמֵּיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְיֵילוּט לְאָבוּי וּלְאִימֵיהּ בִּשְׁמָא מְפַרְשָׁא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּאַטְלוּת אַבְנִין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומקלל אביו ואמו" - למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא כ) איש איש אשר יקלל את אביו אין לי אלא איש שקלל את אביו אשה שקללה את אביה מנין ת"ל ומקלל אביו ואמו סתם בין איש ובין אשה א"כ למה נאמר איש אשר יקלל להוציא את הקטן

"מות יומת" - בסקילה וכ"מ שנאמר דמיו בו בסקילה ובנין אב לכולם (ויקרא כ) באבן ירגמו אותם דמיהם בם ובמקלל אביו ואמו נאמר דמיו בו (ת"כ קידושין ל) 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ – לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו" (ויקרא כ,ט), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁקִּלֵּל אֶת אָבִיו. אִשָּׁה שֶׁקִלְּלָה אֶת אָבִיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ", סְתָם, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה (סנהדרין פ"ה ע"ב). אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר "אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל"? לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.
מוֹת יוּמָת – בִּסְקִילָה. וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "דָּמָיו בּוֹ" – בִּסְקִילָה. וּבִנְיָן אָב לְכֻלָּם: "בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אוֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם" (ויקרא כ,כז), וּבִמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ נֶאֱמַר (ויקרא כ,ט): "דָּמָיו בּוֹ" (סנהדרין ס"ו ע"א).

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

סו. ומקלל אביו ואמו וגו' למה נאמר. לפי שהוא אומר *) איש איש אשר יקלל את אביו וגו' (אין לי אלא איש, אשה מנין ת"ל ומקלל אביו ואמו. ומקלל אביו ואמו) אין לי אלא אביו ואמו, אביו שלא אמו אמו שלא אביו מנין- תלמוד לומר אביו ואמו קלל מכל מקום, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר, משמע שניהם כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב (אחד.) ומה ת"ל ומקלל אביו ואמו, לפי שנאמר איש, אין לי אלא איש, אשה טומטום ואנדרוגינוס מנין- תלמוד לומר ומקלל אביו ואמו. (אין לי אלא בחיים במתים מנין- תלמוד לומר (ומקלל) אביו ואמו ([קלל] מכל מקום).

הגהות הגאון מלבי"ם. איש איש אשר יקלל את אביו ואמו. אין לי אלא איש, אשה מנין- תלמוד לומר איש איש. אין לי אלא אביו ואמו כו' תלמוד לומר אביו ואמו קלל מכל מקום. אין לי אלא בחיים, במתים מנין- תלמוד לומר ומקלל אביו ואמו דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר, כו' טומטום ואדרוגינוס מנין- תלמוד לומר ומקלל אביו ואמו. אין לי אלא בחיים, במתים מנין -תלמוד לומר אביו ואמו קלל מכל מקום

סז. ומקלל אביו ואמו בשם המפורש. או אינו. אלא בכנוי , שאין תלמוד לומר בנקבו שם יומת להביא המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם המפורש דברי ר' אחאי . רבי חנינא בן אידי אומר, הואיל ואמרה תורה השבע אל תשבע, קלל ואל תקלל. מה השבע בשם, אף אל תשבע. בשם מה קלל בהשם אף אל תקלל בשם.

מות יומת בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה. הרי אתה דן, נאמר כאן דמיו בו ונאמר להלן דמיהם בם, מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה. עונש שמענו, אזהרה מנין - תלמוד לומר אלהים לא תקלל (שמות כב ) אם דיין הוא אביך, הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם נשיא הוא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאור . אינו לא דיין ולא נשיא (אלא בור), הרי אתה דן בנין אב משניהם. לא הרי דיין כהרי נשיא ולא הרי נשיא כהרי דיין, הצד השוה שבהן שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו. אי, מה הצד השוה שבהן שהם גדולים (ובעמך) וגדולתך גרם להם, לפיכך אתה מוזהר עליהם על קללתם. תאמר באביך- תלמוד לומר לא תקלל חרש (ויקרא יט ). דבר הכתוב באמללים שבאדם. הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתן, לא הרי דיין כהרי נשיא ולא הרי נשיא כהרי דין ולא הרי זה וזה כהרי חרש ולא הרי חרש כהרי זה וזה, הצד השוה שבהן, שהם בעמך ואתה מוזהר על קללתם אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ומקלל אביו. בגימטריה זהו בסקילה:

ומקלל. ב' במסורה הכא ראש פסוק ואידך בשמעי והוא סוף פסוק לומר שאותו המקלל היה ראש לסנהדרין ונעשה זנב ונהרג:

<< · מ"ג שמות · כא · יז · >>