לדלג לתוכן

מ"ג שמות יב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג שמות · יב · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָֽקְחוּ֙ מִן־הַדָּ֔ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־שְׁתֵּ֥י הַמְּזוּזֹ֖ת וְעַל־הַמַּשְׁק֑וֹף עַ֚ל הַבָּ֣תִּ֔ים אֲשֶׁר־יֹאכְל֥וּ אֹת֖וֹ בָּהֶֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיִסְּבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִפַּיָּא וְעַל שָׁקְפָא עַל בָּתַּיָּא דְּיֵיכְלוּן יָתֵיהּ בְּהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִסְבוּן מִן דְּמָא וְיִתְּנוּן עַל תְּרֵין סִיפַיָּיא וְעִילוֹי מִסְקוּפָא עִלָּאָה מִלְּבַּר עַל בָּתַּיָא דְיֵיכְלוּן יָתֵיהּ וּדְדַמְכוּן בְּהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולקחו מן הדם" - זו קבלת הדם יכול ביד ת"ל אשר בסף

"המזוזות" - הם הזקופות אחת מכאן לפתח ואחת מכאן

"המשקוף" - הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו לינט"ל (בלע"ז אבערשוועלע) ול' שקיפה חבטה כמו (ויקרא כו) קול עלה נדף טרפא דשקיף חבורה משקופי

"על הבתים אשר יאכלו אותו בהם" - ולא על משקוף ומזוזות שבבית התבן ובבית הבקר שאין דרין בתוכן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְלָקְחוּ מִן הַדָּם – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. יָכוֹל בַּיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר בַּסָּף" (שמות יב,כב) (מכילתא כאן).
הַמְּזוּזוֹת – הַם הַזְּקוּפוֹת, אַחַת מִכָּאן לַפֶּתַח וְאַחַת מִכָּאן.
הַמַּשְׁקוֹף – הוּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהַדֶּלֶת שׁוֹקֵף עָלָיו כְּשֶׁסּוֹגְרִין אוֹתוֹ, לינטיי"ר [lintier = משקוף[3]] בְּלַעַז. וּלְשׁוֹן שְׁקִיפָה – חֲבָטָה, כְּמוֹ "קוֹל עָלֶה נִדָּף" (ויקרא כו,לו), "טַרְפָא דְּשָׁקֵיף" (אונקלוס); "חַבּוּרָה" (שמות כא,כה), "מַשְׁקוֹפִי" (אונקלוס).
עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם – וְלֹא עַל מַשְׁקוֹף וּמְזוּזוֹת שֶׁבְּבֵית הַתֶּבֶן וּבְבֵית הַבָּקָר, שֶׁאֵין דָּרִין בְּתוֹכוֹ (מכילתא[4]).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

המשקוף: מפתן העליון הנראה לעין כל בכניסת הבית כמו וישקף אבימלך, והמפרש לשון שקיפות וחבטת הדלת עליו, צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים בלשון העברי:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ולקחו מן הדם. פירש הרמב"ן ז"ל בטעם המצוה הזאת בעבור שמזל טלה בחדש ניסן בכחו הגדול כי הוא מזל הצומח לכך צוה לשחוט טלה לאכול אותו להודיע שלא בכח המזל יצאנו משם כי אם בגזרת עליון. ועל דעת רז"ל שהיו המצריים עובדין אותו כל שכן שהודיע במצוה הזו שהשפיל אלהיהם וכחם בהיותו במעלה עליונה שלו.

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ומשה הפך הסדר ואמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, ועל דרך המדרש (איכ"ר ה, כא) נוכל לומר כי אמרו שהקב"ה אמר לישראל (מלאכי ג, ז) שובו אלי תחילה ואח"כ אשובה אליכם וכנסת ישראל משיבה אין בי כח לשוב תחילה אלא אתה תהיה המתחיל שנאמר (איכה ה, כא) השיבנו ה' אליך ואח"כ ונשובה, ועל דרך זה יפורש המשקוף כלפי השי"ת עליון על כל, כד"א (תהלים קב, כ) כי השקיף ממרום קדשו, ושתי המזוזות המחזיקים המשקוף היינו זכות אבות ואמהות, כמ"ש (דברים לג, כז) מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם. כי האבות מתחת למרכבה והם זרועות עולם, לכך אמר הקב"ה כחולק כבוד ליראיו ונתנו על שתי המזוזות תחילה ואח"כ על המשקוף, לומר שהצדיקים בני אבות ואמהות יהיו המתחילים, ומשה אמר והגעתם אל המשקוף תחילה כי אין בנו כח להתחיל. ויש אומרים, שהוא ע"ד שפירש"י בשיר השירים (ז ב) שישראל מקלסים להקב"ה מלמעלה למטה והקב"ה מונה קילוסם מלמטה למעלה, על כן הקדים הקב"ה המזוזות למשקוף לומר שהשפע עולה מלמטה כי הצדיקים מוסיפין כח בגבורה של מעלה, אמנם מפני הכבוד הקדים משה המשקוף למזוזות לומר שהשפע יורד מלמעלה למטה כי זה דרך כבוד אל השי"ת. ואם נפשך לומר ששתי המזוזות כנגד משה ואהרן יבא ג"כ אל נכון, כי הקב"ה חלק להם כבוד והם חלקו כבוד אל השי"ת.

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לג. ולקחו מן הדם . שומע אני בין ביד בין בכלי, תלמוד לומר אשר בסף- מגיד הכתוב (שעוקר וחוקק בצד) האסקופה, ושוחט בתוכה. ואין סף אלא אסקופה, שנאמר בתתם ספם את ספי (יחזקאל כ). וכתיב וינועו אמות הספים (ישעיה ז) דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר, אין סף אלא כלי, שנאמר והספים והמזמרות והמזרקות והכפות וגו' (מלכים א' ז).

לד. ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמוד לומר וראיתי את הדם –הנראה לי ולא הנראה לאחרים ,דברי ר' שמעון. ר' נתן אומר, מבפנים. אתה אומר מבפנים, או אינו אלא מבחוץ? תלמוד לומר והיה הדם לכם לאות - לכם לאות ולא לאחרים לאות. ר' יצחק אומר, לעולם מבחוץ, כדי שיהו המצרים רואין ומעיהן מתחתכין

לה. ונתנו על שתי המזוזות וגו' שומע אני אם הקדים זה לזה לא יצא, תלמוד לומר והגעתם אל המשקוף וגו' הא אם הקדים זה לזה יצא. נמצינו למדין שלשה מזבחות היו להם במצרים- המשקוף ושתי המזוזות. ר' (שמעון) [ישמעאל] אומר, ארבעה היו -הסף והמשקוף ושתי המזוזות

לו. על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. אין לי אלא על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, בתים שהיו ישנים בהם מנין? תלמוד לומר- על הבתים אשר אתם שם מכל מקום 


<< · מ"ג שמות · יב · ז · >>


  1. ^ בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).
  2. ^ ע"פ הגהת הגר"א.
  3. ^ בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).
  4. ^ ע"פ הגהת הגר"א.