"ומי ישמע" - רצה לומר ואף אם נעשתה בעוצם ידינו מכל מקום מי ישמע לכם לדבר הזה כי הלא על כל פנים ישבו לשמור הכלים אם כן מהראוי לחלוק עמהם שוה בשוה כי כן הוא הנהוג מאז שיהיה כחלק היורד וגו' ויחדיו יחלוקו מבלי קדימה כלל ליורדי המלחמה כי אם לא שמרו הם הכלים לא היה מהאפשר להלוחמים להלחם
השאלות (כד) מ"ש ומי ישמע הוא שפת יתר. מ"ש כחלק ההולך וכחלק היושב אינו כפי כללי הלשון, שיש להשוות הבלתי נודע אל הנודע, והיל"ל בהפך כחלק היושב וכו' וכחלק ההולך, שירצה שהיושב על הכלים יקח חלק כמו ההולך, ואיך אמר בהפך שההולך למלחמה יקח חלק כמו היושב על הכלים: "ומי ישמע לכם לדבר הזה". שהוא הפך האמת והפך הצדק, שהלא לפי דבריכם שמי שגרם הנצחון יקח את הכל, ראוי בהפך שהיושבים על הכלים יקחו את הכל כי הם בזכותם גרמו הנצחון, ובהפך אני מורה, "כי כחלק ההולך למלחמה וכחלק היושבים על הכלים", ר"ל שההולך למלחמה, הגם שכפי הסברה הם זכותם מעט, בכל זה יקחו חלק בשוה עם היושב על הכלים שזכותם רב מאד והם עקר הגורמים את הנצוח, עד שמה שתקחו אתם חלק שוה הוא הרבותא והחידוש:
