מ"ג שמואל א ל כ
<< · מ"ג שמואל א · ל · כ · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח דָּוִד אֶת כָּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר נָהֲגוּ לִפְנֵי הַמִּקְנֶה הַהוּא וַיֹּאמְרוּ זֶה שְׁלַל דָּוִד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקַּ֣ח דָּוִ֔ד אֶת־כׇּל־הַצֹּ֖אן וְהַבָּקָ֑ר נָהֲג֗וּ לִפְנֵי֙ הַמִּקְנֶ֣ה הַה֔וּא וַיֹּ֣אמְר֔וּ זֶ֖ה שְׁלַ֥ל דָּוִֽד׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נהגו לפני המקנה" - רצה לומר מנהיגים לפנות הדרך הלכו לפני המקנה ההוא ובבוא מי מפלשתים ומיהודה לקחת מקנהו אמרו זה שלל דוד רצה לומר אין לכם חלק בזה כי דוד לעצמו שללו ולא בעבור להחזיר לבעליו
"ויקח דוד" - לקח לעצמו כל הצאן ובקר אף מאשר שללו עמלק מבני פלשתים ויהודהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ויקח דוד". מספר שלא נהגו בו כמי שמציל את שלו מיד בוזז, שכל אחד לוקח בחזרה את שלו (כי באמת כבר היה אחר יאוש, והמציל מן הגייס במקום שלא היה אפשר להציל והיה יאוש בעלים הרי הוא שלו), ואחר שכולם התיאשו מקנינם היה זה אצלם כאילו שללו שלל שלא היה שלהם מעולם, שכל השלל מיוחס אל המלך, ולכן "לקח דוד את כל" "הצאן והבקר" (והיינו מה שמצאו אצלם משלל נגב הכרתי ויהודה, שזה שייך אל המלך), "נהגו" אותו "לפני המקנה ההוא", ר"ל לפני המקנה הנ"ל בכתוב הקודם שהשיבו מה שלקחו מצקלג (שע"ז ירמוז במלת ההוא). "ויאמרו" על כולם "זה שלל דוד", הודיעו כי התיאשו ממקנה קנינם וכבר יצא מרשותם, והוא עתה של דוד המציל, שיעשה בו כחפצו, וזה עשו לכבוד דוד שיחלק בין אנשי המלחמה כמלך המחלק שלל למחנהו:
<< · מ"ג שמואל א · ל · כ · >>