מ"ג שמואל א יז ח

<< · מ"ג שמואל א · יז · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲמֹד וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־מַעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵצְא֖וּ לַעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרוּ־לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְקָם וְאַכְרֵיז עַל סִדְרֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַר לְהוֹן לְמָה תִפְקוּן לְסַדְרָא קְרָבָא הֲלָא אֲנָא פְלִשְׁתָּאָה וְאַתּוּן עַבְדִין לְשָׁאוּל (אֲנָא הוּא גָלְיָת פְּלִשְׁתְּאָה דְמִן גַת דִקְטָלִית תְּרֵין בְּנֵי עֵלִי כַּהֲנֵי חָפְנִי וּפִינְחָס וּשְׁבֵיתִי יַת אַרוֹן קֳיָמָא דַייָ וְאוֹבֵלִית יָתֵיהּ לְבֵית דָגוֹן טַעֲוָתִי וַהֲוָה תַמָן בְּקִירְוֵי פְלִשְׁתָּאֵי שַׁבְעָא יַרְחִין אַף כָּל קְרָב וּקְרָב דַהֲווֹ לְהוֹן לִפְלִשְׁתָּאֵי אֲנָא נָפֵיק בְּרֵישׁ חֵילָא וּנְצַחְנָא בִקְרָבָא וּרְמִינָא קְטִילִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא וְעַד כְּעַן לָא אַכְשָׁרוּ יָתִי פְּלִשְׁתָּאֵי לְמֶהֱוֵי רַב אַלְפָא עִלַוֵיהוֹן וְאַתּוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה גְבוּרָה עֲבַד לְכוֹן שָׁאוּל בַּר קִישׁ דְמִן גִבְעֲתָא דְמַנִיתוּן יָתֵיהּ מַלְכָּא עִלַוֵיכוֹן אִם גְבַר גִבָּר הוּא יֵיחוֹת וְיַעְבֵּיד קְרָבָא עִמִי וְאִם גְבַר חַלָשׁ הוּא) בְּחַרוּ לְכוֹן גַבְרָא וְיֵחוֹת לְוָתִי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"למה תצאו" - כולכם לערוך מלחמה ילחם אחד כנגדי בשביל כולכם ובתנאי שהוא מפורש אם יוכל להלחם אתי וגו'

"הלוא אנכי הפלשתי" - איני לא שר מאה ולא שר אלף אלא פלשתי כאחד מן האחרים ואף על פי שנלחמתי להם כמה מלחמות אני הרגתי חפני ופנחס ושביתי את הארון ואתם נעשיתם עבדים לשאול ולא הושיע אתכם מימיו בגבורתו

"ברו לכם" - בררו לכם

"איש" - את שאול וירד אלי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"מערכות" - מלשון עריכה וסדור

"ברו" - בררו ובחרו 

מצודת דוד

"הלא אנכי הפלשתי" - רצה לומר אנכי הוא המיוחד שבהם אחד מהשרים ואתם הלא עבדים ועם שאין מהדרך אשר שר וגדול ילחם מול עבד נקלה עם כל זה ברו לכם איש וילחם בי

"אל מערכות" - אל החיל המסודר למלחמה

"למה תצאו" - רצה לומר למה תצאו כולכם למלחמה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

השאלות (ח) למה חלק הפלשתי דבריו לשני מאמרים? מה הוסיף במאמר השני שאמר תנו לי איש, שכבר אמר זה בארך? במה חרף מערכות ישראל אם אינם רוצים בזה לתלות

הצלחת המלחמה באיש אחד, והם כולם גבורים וילחמו עם הגוי כולו ועם הפלשתי בכללם? מדוע לא שמרו הפלשתים התנאי הזה, וגלית נהרג והם לא השתעבדו לעבדים? מה רצה במה שאמר הלא אנכי הפלשתי? וכן מ"ש ואתם עבדים לשאול, מי לא ידע זאת? ולמה כפל והייתם לנו לעבדים, ועבדתם אותנו?:

"ויעמד ויקרא". הרב מהרי"א כתב בזה שמקצת החכמים יאמרו שהיה ענין דוד וגלית כמו שהמנהג עוד היום בארצות אדום וישמעאל, שבהיות מחלוקת בין איש לאיש בין דין לדין והמשפט נעלם יסכימו ביניהם להלחם עליו, ויאמרו שישפט ה' השופט ביניהם כי הוא יודע תעלומות, ויסכימו שהאיש אשר תגבר ידו על יד רעהו יעשה כרצונו ויצלח, כי בזה יודע כי הוא צדיק בדינו, וכי יפול הנופל u1491 דמו בראשו כי הוא רשע בדינו. וככה ג"כ בהקבץ עמים יחדיו מערכה מול מערכה, פעמים יבחרו ביניהם שני אנשים נצים, ילחמו בעד הגוי כולו, ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע, ונקרא בלשונם ריקטו"י. והוא דחה זה בשתי ידים, ויאמר שמעשה דוד וגלית לא היה מזה המין ולא עלתה כזה על לבם, מאשר התיחדות הלוחמים הנקרא ריקטו"י לא יעשה כ"א בתנאים ידועים למלכי ארץ ומנהגם בזה תורה היא, והוא התנאי הא' שכן לא יעשה כי אם לאמת דבר מסופק בין הלוחמים, והם לא נלחמו על דבר מסופק ביניהם. התנאי הב', שלא ילחמו הלוחמים כי אם בהסכמת הדבר ביניהם ועם באור התנאים המוסכמים ויכתבו אותו זכרון בספר והעד עדים, ופה אותם הדברים אשר דבר גלית לא הוסכמו בין ישראל ובין הפלשתים, ולא נכתבו ולא נשבעו עליהם, ולא פירשו ענין העבדות ותנאיו, לפי שהיו דברי גוזמא וחרופין לא תנאים מוסכמים. התנאי הג', שאחרי כן ישתוו שני הלוחמים בעניני מלחמתם בזמן ובמקום ובכלי זיינם במדה במשקל ובמשורה, באופן שאחד מהם לא יוליך חרב וחנית שלא יהיה לחברו כמוהו בשוה, ולא יבדלו כי אם בכח וגבורה הטבעיית אשר להם ובמשפט האלהי, ופה הנך רואה שגלית היה כובע נחושת על ראשו ושריון קשקשים וכידון על כתפיו ודוד הלך בחמשה חלוקי אבנים בקלע ובמקלות ובכלי הרועים, האם היו כליהם משתוים? גלית לא יכול להתנענע הנה והנה מכבד כליו, ודוד רץ לקראתו ויקלע והיה דעתו אם יכנו מוטב ואם לאו יברח והוא לא יכול לרדוף אחריו, הזה השתוות הלוחמים? התנאי הד', שיהיו ביניהם שופטים ושוטרים לישר הלוחמים ולבחון כלי מלחמתם ולסדר העת והמקום ויכריחום לקיים תנאיהם אשר שמו ביניהם, ופה לא היה זה, והאות, כי דוד הרג את הפלשתי, ועכ"ז לא נשתעבדו הפלשתים לישראל כפי התנאי, רק ראו כי מת גבורם וינוסו. מבואר מכ"ז שלא היו דברי גלית רק דברי חירוף לבד, עכ"ד. ואני אומר שהמאמר הראשון שאמר הפלשתי למה תצאו לערוך מלחמה, ברו לכם איש וירד אלי, באמת היה על מנהג התיחדות הלוחמים, שרצה שיבחרו איש כנגדו, ויטילו התנאים ביניהם שמי שינצח את חברו הוא ועמו צדיק בריבו, והמנוצח יהיה לעבד. ומה שטען בתנאי הא' שכן לא יעשה כי אם לאמת דבר מסופק בין הלוחמים, הנה גם פה היה ביניהם דבר מסופק, כי תחלה כבשו הפלשתים את ישראל ועבדו בם ימים רבים, והמה מרדו בם וישימו להם מלך, וזה היה סבת המלחמה כי רצו הפלשתים לרדות בם כמקדם, ורצה שיתאמת זה ע"י התיחדות שני לוחמים. וז"ש למה תצאו לערך מלחמה, ר"ל למה תשפכו דם המונים בחנם, הלא טוב יותר כי יתברר הדבר ע"י שני לוחמים. ובאר הדבר המסופק שביניהם, "הלא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול", כי הפלשתים לא היה להם מלך רק סרנים, באופן שהממשלה מיוחס אל העם כולו, ועז"א הלא אנכי הפלשתי, וטוען בעד הפלשתים שהיו מושלים בכם, ואתם הלא אתם עבדים לשאול ואינכם רוצים להיות תחת פקודתנו, וזה הטענה בינינו אשר יתברר על ידי התיחדות הלוחמים, שכבר נבחר הוא מן הפלשתים, שעז"א הלא אנכי הפלשתי, וא"כ ברו לכם איש ג"כ מצדכם. ועתה התנה ג"כ התנאים שיושמו ביניהם, והוא:

<< · מ"ג שמואל א · יז · ח · >>