לדלג לתוכן

מ"ג עמוס ט יג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג עמוס · ט · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהֹוָ֔ה וְנִגַּ֤שׁ חוֹרֵשׁ֙ בַּקֹּצֵ֔ר וְדֹרֵ֥ךְ עֲנָבִ֖ים בְּמֹשֵׁ֣ךְ הַזָּ֑רַע וְהִטִּ֤יפוּ הֶֽהָרִים֙ עָסִ֔יס וְכׇל־הַגְּבָע֖וֹת תִּתְמוֹגַֽגְנָה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הָא יוֹמַיָא אָתָן אֲמַר יְיָ וְיֶעֱרַע רַדְיָא בַחֲצוֹדָא וְעַצָר עִנְבִין בְּמִפַּק בַּר זַרְעָא וְיִרְבּוּן טוּרַיָא חֲמַר מְרַת וְכָל רָמְתָא יִתְפַּלְחָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונגש חורש בקוצר" - והשיג דיש את בציר ובציר ישיג את זרע (ויקרא כו) לא יספיקו לחרוש עד שיבא הקציר ולא יספיקו לבצור עד שיבא עת הזרע

"תתמוגגנה" - תרגם יונתן יתפלחן קרקע עבודה מתמוגגת בבא גשמים

"עסיס" - יין טוב ומתוק

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונגש" - ענין הקרוב והדבוק

"ודורך" - הדרך לדרוך על הענבים להוציא היין

"במושך" - מל' משיכה והולכה

"והטיפו" - ענין הזלה

"עסיס" - כן יקרא היין וכן על עסיס כי נכרת מפיכם (יואל א)

"תתמוגגנה" - מל' המגה והמסה 

מצודת דוד

"תתמוגגנה" - ר"ל יהיה מרעה שמן והחלב יזוב מן הצאן וכאלו נמסו הגבעות משפע הזלת החלב

"והטיפו" - הרבה ענבים יגדלו בהרים ויהיה היין נוטף מהם והוא ענין מליצה

"ונגש חורש בקוצר" - ר"ל הרבה תבואה תצמח ויהיו עוסקים בקצירה עד זמן החרישה והחורש והקוצר יגשו ויפגשו זה בזה וכן יפגוש דורך ענבים במי שמושך ומוליך התבואה לזריעה כי ירבו הענבים ויהיו עוסקים בדריכת הענבים עד הזריעה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה ימים באים", באר עוד שאז יתרבו התבואות והפירות, עד שהקציר יתארך זמן רב עד שיגיע עת החרישה, ודריכת הענבים יתארך עד בא זמן הזרע, מרוב התבואה והענבים כמ"ש והשיג לכם דיש את בציר, וההרים יטיפו עסיס מדבש הפירות, והגבעות ששם ירעו הבקר והצאן תתמוגגנה מרוב החלב, כמ"ש בסוף יואל והגבעות תלכנה חלב:

 

<< · מ"ג עמוס · ט · יג · >>