מ"ג נחום א ו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִפְנֵ֤י זַעְמוֹ֙ מִ֣י יַעֲמ֔וֹד וּמִ֥י יָק֖וּם בַּחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ חֲמָתוֹ֙ נִתְּכָ֣ה כָאֵ֔שׁ וְהַצֻּרִ֖ים נִתְּצ֥וּ מִמֶּֽנּוּ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נתכה" - ענין התכה ושפיכה כמו ותתך חמתי (שם מד)
"והצורים" - מלשון צור וסלע
"נתצו" - מלשון נתיצה ושבירה
מצודת דוד
"והצורים" - הסלעים נתצו ונכתתו ממנו ר"ל בעלי הכח יחלשו ויאבדו
"נתכה כאש" - היא נשפכת לכלות ולהאביד כאש ההולך ושורף
"ומי יקום וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"מי יעמוד" - מי יוכל להתקיים לפני זעמומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"זעמו, חרון אפו חמתו". כבר התבאר כי חימה היא הכעס הצפון בלב וכשיוצא לפועל נקרא אף כמ"ש (ישעיה ל"ד ב', יחזקאל ה' כ"ג) ובכ"מ, וזעם משתתף עם השמות המורים על הקללה והעונש עצמו (ישעי' י' ה'):
"מי יעמוד, מי יקום". כשבאו נרדפי' תהי' הקימה קלה מן העמידה, כמ"ש וישישים קמו עמדו (איוב כ"ט ח'), ר"ל נשארו עומדים, ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום (שם ח'), ר"ל אף לא יקום, וכן בכאן מוסיף שגם לא יקום קימה קצת:
"כאש". שהיא מתכת כל דבר מוצק: