"נהם ככפיר". הנה כעס המלך יהי' רב הסכנ' כי לו כח לעשות מה שיסור מהכעס מהרע לאשר יכעס עליו ולזה ידמ' כעס המלך לנהם הכפיר שישאג לטרף ורצוי המלך ידמה לטל על עשב שיגדל אותו ויזונהו ולזאת הסבה ראוי שיזהר המלך מהכעס יותר מזולתו כי כעסו יותר קשה והוא יותר מזיק:
"נהם ככפיר זעף מלך", כשהמלך בזעף ובעצבת אין לשום אדם לקרב אליו, כמו אל הכפיר בעת נהמו, שהכפיר אין יוצא על טרפו רק טורף כל המתקרב אל סוכתו, אבל בעת "רצון" אז דומה "כטל על עשב" שמלחלח העשבים ומשפיע חיים על כל עשב ועשב בפני עצמו כך יזיל טל ישע סביביו על כל עבדיו, והכל יתקרבו לאור פניו, ועי' למעלה
(ט"ז י"ד) חמת מלך מלאכי מות:
ביאור המילות
"נהם ככפיר". הכפיר טורף רק בסוכתו (כמ"ש הושע ה' י"ד, עמוס ג' ד'), ונהם באריה הוא בזעפו בעת שאין לו טרף, וזה הבדלו מן שאגה שהוא בשמחתו בעת י"ל טרף, ישעיה (ה' ל'):