מ"ג משלי יט יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי יט · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שֵׂכֶל אָדָם הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ וְתִפאַרְתּוֹ עֲבֹר עַל פָּשַׁע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ
  וְ֝תִפְאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־פָּֽשַׁע׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שכל אדם האריך אפו" - כמו להאריך אם עשה כן שכל הוא לו

"ותפארתו" - הוא שיעבור על מדותיו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שכל האדם". יסבב שיהיה מאריך אפו ולא יכעס בקלות על הדברי' המכעיסי' כשיפגוש אות' ותפאר' האדם הוא שיהיה עובר על פשע ולא יחזיק במחלוקת כי בזה ישים האהב' בינו ובין זולתו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שכל אדם האריך אפו". מדרכי השכל והבינה שלא ינקום תיכף, רק יאריך אף, כמ"ש ארך אפים רב תבונה ואיש תבונות יחריש, וקצר אפים יעשה אולת, וזה "שכל אדם", ר"ל זה מחייב השכל הפשוט של אדם, כי אם ירצה לנקום גם חבירו יריע לו ויבזהו, אבל "שיעבור על הפשע" לגמרי ולא ישמור שנאה גם בלב, זה מחקי החכמה, וזה "תפארת האדם" מצד שהוא בעל דת, וחכמת אלהים ושכל טוב בלבו להתפאר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכל" - השכל שבאדם היא מארכת אפו, כי היא תייסרו שלא לצאת לריב מהר.

"ותפארתו" - התפארת הנאמר בו היא שיאמרו עליו שהוא עובר ומוחל למי שפשע נגדו.

<< · מ"ג משלי · יט · יא · >>