"שכל האדם". יסבב שיהיה מאריך אפו ולא יכעס בקלות על הדברי' המכעיסי' כשיפגוש אות' ותפאר' האדם הוא שיהיה עובר על פשע ולא יחזיק במחלוקת כי בזה ישים האהב' בינו ובין זולתו:
"שכל אדם האריך אפו". מדרכי השכל והבינה שלא ינקום תיכף, רק יאריך אף, כמ"ש ארך אפים רב תבונה ואיש תבונות יחריש, וקצר אפים יעשה אולת, וזה "שכל אדם", ר"ל זה מחייב השכל הפשוט של אדם, כי אם ירצה לנקום גם חבירו יריע לו ויבזהו, אבל "שיעבור על הפשע" לגמרי ולא ישמור שנאה גם בלב, זה מחקי החכמה, וזה "תפארת האדם" מצד שהוא בעל דת, וחכמת אלהים ושכל טוב בלבו להתפאר:
