"בצדק כל אמרי פי", עתה ידבר על תורת הכתב, שזה מצוין במלת אמירה, שהוא הלשון שבו נאמרה כל מצוה, וכולם נאמרו בכח החכמה העליונה, שעז"א "אמרי פי", שהשפה מרמז על החכמה, הם לפי פשוטם נאמרו בצדק, שמכולם צדק ילמדו יושבי תבל, וזה שוה לכל בני אדם, וגם יש בהם דברים מיוחדים ליחידי סגולה במה "שאין בהם נפתל ועקש", שבאמרים של ב"ו ימצאו זרים היוצאים מכללי הלשון, ומאמרים מיותרים ובלתי מתוקנים, אולם בתורת הכתב לא נמצא נפתל ואף עקש, כי כל הזרים והיתורים והסרוסים שנמצאו בתורה בכולם יש חכמות רמות ודרושים וסודות ופליאות חכמה למשכילים שכל טוב ברוח ה' עליהם:
