לדלג לתוכן

מ"ג משלי ו ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ו · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵֽךְ־אֶל־נְמָלָ֥ה עָצֵ֑ל
  רְאֵ֖ה דְרָכֶ֣יהָ וַחֲכָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לך אל נמלה עצל וגו' וחכם" - והתחכם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לך אל נמלה עצל". אתה האיש העצל מלהשתדל בקנין המושכלות בהיות לאל ידך לעשות לך אל נמלה שהיא בריה קטנה מהבעלי חיים הבלתי בעלי שכל ראה דרכיה וחכם ולמד חכמה מזה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נמלה" - שם בריה קטנה. 

מצודת דוד

"עצל" - אתה, העצל, לך אל הנמלה, וראה מנהגה, ולמד ממנה חכמה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לך אל נמלה עצל" - כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל (עירובין ק:): "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד ולהרבות באסיפת החכמה, ועל זה אמר: אתה, העצל, אשר תחשוב שלא נמצא בנפשך מידת הזריזות, או שהזריזות אינה מידה טובה או מועלת, לך אל הנמלה, ותמצא שנטוע בה מידה זו שלא לצורך חיותה, רק כדי שתראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב.  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם — כמה גדולה תוכחה זו לעצל, שמוכיח אותו בנמלה, בריה קטנה ופחותה. וכאשר אמרו בספרי פרשת האזינו: עלוב הוא האדם שצריך ללמוד מן הנמלה, ומנשה עלוב היה, אלא שצריך ללמוד מדרכה ולא למד. ראה דרכיה וחכם, וכאשר מפרש והולך:


והמדרש מפרש פרשה זאת על המתעצל בעולם הזה מלהכין צידה לעולם הבא, על דרך מה שדרשו: "אשר אנכי מצווך היום" (דברים ז, יא), היום לעשותם, ומחר לעולם הבא ליטול שכרן. וזה לשון המדרש: אמר רבי יהושע, עתידים הרשעים לומר לפני הב״ה: הניחנו ונעשה תשובה; והב״ה משיבם: שוטים שבעולם! עולם שהייתם בו דומה לערב שבת, והעולם הבא שאתם בו עתה דומה לשבת; אם אין אדם מכין בערב שבת, מה יאכל בשבת? דבר אחר: עולם שהייתם בו דומה לימות החמה, והעולם הבא דומה לימות הגשמים ; אם אין אדם מכין בימות החמה, מה יאכל בימות הגשמים? דבר אחר: העולם שהייתם בו דומה ליבשה, והעולם הבא דומה לים; אם לא יכין אדם ביבשה, מה יאכל במים? דבר אחר: העולם שהייתם בו דומה לפרוזדור, והעולם הבא דומה לטרקלין; אם לא יתקן עצמו בפרוזדור, כיצד יכנס לטרקלין? ועוד היה לכם ללמוד מחכמתה של נמלה, שהיא מכינה בקיץ לחם שאוכלה בחורף.

באלה הדברים רבה פרשת שופטים: לך אל נמלה עצל. הנמלה הזאת, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינא, אלא באמצע. ואינה חיה אלא ששה חדשים, וכל מאכלה אינו אלא חטה ומחצה, והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שמוצאה חטים ועדשים ושעורים; ולמה היא עושה כן? שאומרת: שמא יגזור עלי הב״ה חיים, ויהא לי מהיכן לאכול. אמר ר' שמעון בן יוחאי: מעשה היה ומצאו בחור שלה שלש מאות כור שהכניסה מהקיץ לחורף. לפיכך אמר שלמה: לך אל נמלה עצל; אף [אתם] התקינו עצמיכם לכם מצוות מן העולם הזה לעולם הבא.

מהו ראה דרכיה וחכם? רבא אמר: ראה דרך ארץ שיש בה, שבורחת מן הגזל. אמר ר שמעון: מעשה בנמלה אחת שהפילה חטה אחת, והיו כולם באות ומריחות אותה, ולא היתה אחת מהם נוטלת אותה; באה אותה שהיתה שלה ונטלתה. ראה אותה חכמה שיש בה, ע״כ:

<< · מ"ג משלי · ו · ו · >>