מ"ג משלי א יז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־חִ֭נָּם מְזֹרָ֣ה הָרָ֑שֶׁת
בְּ֝עֵינֵ֗י כׇּל־בַּ֥עַל כָּנָֽף׃

"כי חנם מזורה הרשת" - כי העופות הרואות חטים וקטניות מזורים על הרשת חנם הוא בעיניהם שאינם מכירים על מה היא נזרת ויורדין בה ואוכלין

"כי חנם מזורה הרשת". ללכוד בה כי העוף לא חטא למי שהוא צד אותה ועכ"ז:

"מזורה" - ענין פזור ופרישה, כמו (משלי כ): "מזרה בעיניו כל רע".

"בעלי כנף" - הצפרים שיש להם כנפים.

"כי חנם" - ר"ל כמו שנדמה בעיני כל בעל כנף שעל חנם פרושה הרשת,

ואין הכוונה על הלכידה, ומתוך כך יורד בתוכה לאכול מהזרעונים אשר בה -

"כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף", העוף שרואה רשת ומיני אוכל מזורים עליו נדמה לו שנותנים לו אוכל בחנם ולא יבקשו מידו דבר עבור זה:

"מזרה". בא על גרעיני האוכל אשר זורים ע"פ הרשת, כי על הרשת בא פעל פרש רשת לרגלי:

כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף — כתרגומו: "ארי מגן פריסא מצדתא". והם הציידים לדמם של העופות [יארבו].