מ"ג מיכה א יא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עִבְרִ֥י לָכֶ֛ם יוֹשֶׁ֥בֶת שָׁפִ֖יר עֶרְיָה־בֹ֑שֶׁת לֹ֤א יָֽצְאָה֙ יוֹשֶׁ֣בֶת צַֽאֲנָ֔ן מִסְפַּד֙ בֵּ֣ית הָאֵ֔צֶל יִקַּ֥ח מִכֶּ֖ם עֶמְדָּתֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
"יושבת שפיר" - שם העיר
"עריה בשת" - גלויה בית הבשת כאשר נקראת שפיר שהוא שם נפל היוצא מרחמה של אשה
"לא יצאה יושבת צאנן" - לא יפקון משזבין יתבי צאנן
"מספד בית האצל יקח מכם עמדתו" - המספד שגרמתם לנגזלים שאתם גוזלים נחלתו כדי להגיש בית בבית שדה בשדה זה אצל זה הוא יקח מכם עמדתו מעמד הבניינים שבניתם והעמדתם על נחלתם בית האצל איוטמנ"ט בלע"זמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עריה" - ענין גלוי כמו ואת ערום ועריה (יחזקאל טז)
"בשת" - הוא כנוי לערוה וכן והחזיקה במבושיו (דברים כה)
מצודת דוד
"יקח מכם עמדתו" - הנה הם עמדו במקומם ולא יצאו לנחם והאויב יבוא ויקח מכם את העמידה של כל אחד ואחד כי תהיו נעים ללכת גולה
"לא יצאה וגו'" - בתחלה גלו אנשי בית האצל ועברו דרך צאנן בקול מספד ויושבי צאנן לא יצאו למספד בית האצל לנחמם כי בטוחים היו שגם הם יגלו אחריהם וגם זה לשון הנופל על לשון כי יצאה וצאנן קרובים בלשון
"עברי לכם" - את העדה היושבת בעיר שפיר עברי לכם בגולה בגלוי בית הבושת כדרך הגולים וגם הוא לשון נופל על לשון כי שפיר הוא ענין שליא היוצא מרחם האשה בעת הלידהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עברי". ידבר בנוכח אל עריה בושת, בושת הוא מקום הערוה, ור"ל גילוי בושת, ובא הבושת כשם מופשט, מצוה לה לעבור מצאנן אל שפיר, (ושם שפיר נופל ג"כ על הערוה שפיר ושליא כלשון חז"ל כי בכל המליצה פה תפס לשון נופל על הלשון, עפרה עפר, יצאה צאנן, (היא צנן (יהושע ט"ו ל"ז), רכש לכיש אכזיב לאכזב, יורש מורשה, עד (להם) עדלם), ובמלת לכם מסב דבורו אל יושבי שפיר:
"בית האצל". בתים של צאנן:
"עמדתו" שם, כמו עמידתו, רק בא ע"מ חמלה חמדה: