לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו ל יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · ל · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּ֠שְׁבָרָ֠הּ כְּשֵׁ֨בֶר נֵ֧בֶל יוֹצְרִ֛ים כָּת֖וּת לֹ֣א יַחְמֹ֑ל וְלֹֽא־יִמָּצֵ֤א בִמְכִתָּתוֹ֙ חֶ֔רֶשׂ לַחְתּ֥וֹת אֵשׁ֙ מִיָּק֔וּד וְלַחְשֹׂ֥ף מַ֖יִם מִגֶּֽבֶא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נבל יוצרים" - נוד של חרש

"ולא ימצא" - במכתת שבריו חרס גדול שיהא ראוי לחתות בו אש מיקוד ולשאוב בו אש מן ההסק כל שאיבת אש נופל בה לשון חתייה

"ולחשוף מים" - לדלות וכן (חגי ב) לחשוף חמשים פורה וכן חשפי שובל (לקמן מז) דלי מים מן שבילך (אשפויישנ"ט בלע"ז)

"מגבא" - גוב מלא מים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נבל" - כן יקרא כד היוצר, וכן ונבליהם ינפצו (ירמיהו מח).

"יוצרים" - אומן חרס נקרא יוצר.

"כתות" - ענין רציצה ושבירה לחתיכות רבות.

"יחמול" - ענין רחמנות.

"במכתתו" - בשבריו.

"חרש" - כמו חרס בסמ"ך.

"לחתות" - ענין לקיחת האש, כמו גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כה). ועש"ז יקרא הכלי שחותין בו האש בשם מחתה.

"מיקוד" - כן נקרא מקום הבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו).

"ולחשוף" - ענין שאיבה כמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב).

"מגבא" - מקום כניסת מעט מים וכן בצאתו וגבאיו (יחזקאל מז). 

מצודת דוד

"ושברה" - ושבר החומה ההיא תהיה מכותת כשבר נבל מיוצר חרס אשר הוא כתות דק דק כי המכתת לא יחמול עליו מלכתתו כי טוב לו להחזירם לעפר לערבו בסיד לטוח הבתים והבורות.

"ולא ימצא במכתתו" - בהשברים הכתותים לא ימצא חרס גדול שיהיה ראוי לשאוב בו אש מן היקוד או לקחת בו מים מן הגבא וכאומר אם העון הזה הוא קטן בעיניכם מכל מקום יהיה סיבה על כליון נפלא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שברה", יהיה דומה "כשבר נבל יוצרים", שעת ישבר אז "כתות לא יחמל", לא יחמול היוצר מלכתתה עד אשר תשוב לעפרה למען יעשה ממנו כלי חרש אחר, והכתיתה תהיה כ"כ עד "שלא ימצא בין" השברים "הנכתתים" אף חרש אחד שישתמש בו "לחתות אש", ואף חרש יותר קטן שיוכל "לחשוף" ממנו מעט "מים מגבא" של מים מכונסים, והנמשל כי חומתם הנשגבה אחר שבנאו אותה על יסוד רעוע שהוא עושק ונלוז תפול בהכרח מהר, וגם תשבר ותתפוצץ עד עפר:

ביאור המילות

"כתות". מקור לכתות:

"ולחתות". כמו היחתה איש אש בחיקו, ומזה שם מחתות:

"וגבא". ע"ל (לג ד'):
 

<< · מ"ג ישעיהו · ל · יד · >>