מ"ג ישעיהו ל טו
<< · מ"ג ישעיהו · ל · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֣י כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יֱהֹוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּֽהְיֶ֖ה גְּבוּרַתְכֶ֑ם וְלֹ֖א אֲבִיתֶֽם׃
רש"י
"בשובה" - לשון ישוב ומרגוע וכן שובה ה' רבבות אלפי ישראל (במדבר י)
"בהשקט" - הבא לכם מאתי ובבטחה תהיה גבורתכםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ולא אביתם" - לא רציתם בזה כ"א במלחמה בעזרת מצרים
"תהיה גבורתכם" - הייתם מתגברים על האויב בישיבת השקט ובבטחון ה' מבלי עמל
"בשובה ונחת תושעון" - אם הייתם בוטחים בי ולא במצרים הייתם אז נושעים בהשקט ונחת מבלי טורח מלחמה
מצודת ציון
"בשובה" - ענין השקט ומרגוע וכן נפשי ישובב (תהלים כ"ג)
"ולא אביתם" - ולא רציתםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"בשובה ונחת" ר"ל כי ההצלה מן האויב תהיה בשני אופנים, או שיושע רק הוא לבדו וינצל, או שעוד יתגבר הוא על האויב וינצחנו. ושובה ונחת, מורה מנוחת הגוף שינוח ולא יעשה מאומה. והשקט ובטחה, מורה שקיטת הנפש ובטחון הלב בה' (עיין באור המלות). ה' אמר אם תרצו "כי תושעון" מן האויב ותנצלו ממנו, זה יהיה "ע"י שובה ונחת" ע"י שתנוחו ולא תעשו מאומה רק תסמכו על ה' אז "תושעון". ואם תרצו מדרגה גדולה מזאת והוא שעוד תתגברו על האויב בגבורה, זה יהיה "ע"י השקט ובטחה", שהוא אם תבטחו בטחון חזק על ה' גם בלבבכם ונפשכם אז "זאת תהיה גבורתכם" לעשות נוראות לכבוש את האויב, "ואתם לא אביתם" לשמוע, רק.
ביאור המילות
"שובה ונחת, השקט ובטח". שובה ונחת, מציינים מנוחת הגוף. שובה, מציין ההעתק מן התנועה אל המנוחה, שובה ה' רבבות אלפי ישראל. ונחת, המנוחה עצמה. והשקט ובטח יציינו שניהם מנוחת הנפש והרוח. השקט, מן הזעף הפנימי. והבטחון, חוזק הלב על העתיד, ההשקט ענין שוללי והבטחון ענין חיובי, ודברתי מהבדלים אלה בכ"מ בפירושי:<< · מ"ג ישעיהו · ל · טו · >>