מ"ג ישעיהו כט ט
<< · מ"ג ישעיהו · כט · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃
תרגום יונתן
רש"י
"ותמהו" - ותהיו תמהים על קילקולכם
"השתעשעו" - ל' ועיניו השע (לעיל ו) היו עורים מראות
"שכרו" - עצמכם ולא מיין למה כי נסך
"עליכם ה' וגו'" - לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים ובקיאים להשביע השרים של מעלה כל אחד בשם הראוי להשביעו בו לכך הם אומרים מי יחת עלינו אם יבא האויב עלינו יכולנו לעשות לה חומת אש סביב או להקיפה ים הגדול אמר הקב"ה אני אחליש השרים של מעלה הממונה על האש נתמנה על המים כשמשביע לשר של אש להביא לו אש הוא משיבו אין זו משלי וכן שר של מים ואף שם שאתה משביעני בו איני מכיר זו הוא עצום העינים וכיסוי ראשי החוזים בכוכביםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"התמהמהו" - ענין עכבה כמו אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב)
"השתעשעו ושעו" - ענין צעקה כמו ושוע אל ההר (לעיל כב)
"ולא יין" - פירוש ולא מיין
"נעו" - מלשון תנועה
"שכר" - יין ישן
מצודת דוד
"ולא שכר" - לא משתיית השכר וכפל הדבר במ"ש
"נעו" - המה נעים ונדים כדרך השכור שאינו יכול לעמוד ביושר כ"א מתנענע
"שכרו" - המה שכורים ולא משתיית יין ר"ל המה מבולבלים בדעתם כשכור
"השתעשעו ושועו" - התעסקו בצעקה וזעקו מרה על קלקולכם
"התמהמהו ותמהו" - חזר להוכיחם ואמר התעכבו להתבונן הרבה ותמהו על עצמכם איך נהיתה הרעה הזאת לעזוב דברי הנביא האמת ולהתפתות מנביאי השקרמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · כט · ט · >>