לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו כט ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · כט · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֡ה כַּאֲשֶׁר֩ יַחֲלֹ֨ם הָרָעֵ֜ב וְהִנֵּ֣ה אוֹכֵ֗ל וְהֵקִיץ֮ וְרֵיקָ֣ה נַפְשׁוֹ֒ וְכַאֲשֶׁ֨ר יַחֲלֹ֤ם הַצָּמֵא֙ וְהִנֵּ֣ה שֹׁתֶ֔ה וְהֵקִיץ֙ וְהִנֵּ֣ה עָיֵ֔ף וְנַפְשׁ֖וֹ שׁוֹקֵקָ֑ה כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֗ה הֲמוֹן֙ כׇּל־הַגּוֹיִ֔ם הַצֹּבְאִ֖ים עַל־הַ֥ר צִיּֽוֹן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ויהי כמא די יחלום כפנא והא אכיל ומתער וחסירא נפשה וכמא דיחלום צחיא והא שתי ומתער והא משלחי ונפשי משלהיא כן יהי המון כל עממיא דמתכנשין על טורא דציון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שוקקה" - תאבה וכן אל אישך תשוקתך (בראשית יג) "כן יהיה וגו'" - לא ישיגו תאותם אשר יזמו לעשות

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והקיץ" - ענין הערה מהשינה

"וריקה" - מלשון ריק

"נפשו" - כמו גופו וכן ברזל באה נפשו (תהלים קה)

"עיף" - ענין צמאון כי העיף צמא לשתות וכן בארץ עיפה (לקמן לב)

"שוקקה" - ענין תאוה כמו ואל אישך תשוקתך (בראשית ג)

"הצובאים" - החונים על צבאם 

מצודת דוד

"כי כן יהיה וגו'" - כי יחשבו שילכדו העיר ולא כן יהיה

"והנה עיף" - שהוא צמא כשהיה ונפשו תתאוה אל השתיה

"והנה שותה" - לרוות הצמאון

"והיה כאשר יחלום" - הדבר הזה יהיה דומה למי שהוא רעב וראה בחלומו שהוא אוכל למלא בטנו וכאשר הקיץ מצא בטנו ריק ממאכל כשהיה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיה כאשר יחלם", הרעב והצמא ע"י שיתאוו לאכילה ושתיה, ידמה להם בחלום שאוכלים ושותים, ויש הבדל בין הרעב החולם ובין הצמא החולם, כי במעמד הרעבון בעת יתלהב החום הטבעי ע"י מזי רעב, תאבד האיצטומכא תאות האכילה, ולא ירגיש רק העיפות והחלישות שנפשו ריקה, לא תאוה למאכל, כי הקדחת תזין את הגוף כידוע. אבל הצמא עת תתלהב בו הקדחת ע"י התפעלות החלום, תגדל אצלו מלבד הרגשת העיפות גם תאות השתיה, כמ"ש "והוא עיף" כמו הרעב החולם, ונוסף לזה כי גם "נפשו שוקקה" ותאוה לשתיה, כן "יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון" ידמו כשני החלומות הנזכר, שהגוים שהתחברו אל מחנה סנחריב לשלול שלל, והם נשארו בחיים, נדמו כרעב החולם, כי שבו לביתם ריקם כאשר באו. אבל סנחריב עצמו ומחנה אשור, שמלבד שלא שללו כחפצם עוד נאבדו ונאבד מלכותם, נדמו כצמא החולה, שעוד תגדל הצמאון ורשף הבוער בו ע"י הדמיון אשר התעהו בחלום:

ביאור המילות

"והקיץ, והנה עיף ונפשו שוקקה", והנה, מורה התחדשות בכ"מ. ויהי בבקר והנה היא לאה. כי להצמא החולם יתחדש השוקקות, שהוא הצמאון הגדול, לא כן להרעב החולם לא יתחדש ענין כי ריקה נפשו מכבר, לכן לא אמר בו והנה ריקה נפשו:
 

<< · מ"ג ישעיהו · כט · ח · >>