מ"ג ישעיהו כו ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃

"כי ביה ה'" - כי יש לסמוך עליו שהוא דחילא ה' סלע וצור מחסה עולמים

"עדי עד" - עד עולם וכן שוכן עד (לקמן כז)

"צור" - ענין חוזק

"בטחו בה'" - כאלו מזרזים אלה לאלה ואומרים בטחו בה' עד עולם כי בו תלוי חוזק עוה"ז ועוה"ב והכל בא ממנו ית'

"בטחו", משיבים להם לא על השלום תבטחו רק בטחו בה', ואז תהיה בטחונכם קיים "עדי עד" בלי הפסק, "כי ביה" ר"ל הדבר שנבטח עליו צריך שימצא אצלו שני תנאים,

א) היכולת שיוכל למלאות בקשת הבוטח,
ב) ההתמדה שלא יופסק יכולתו או תשתנה רצונו בשום פעם, כי בזולת אלה התנאים לא נוכל לבטוח בו בטחון שלם, ושני אלה התנאים לא ימצאו רק אצל ה',
א) "כי ביד ה'" שהוא הנצחי שהויתו מתמדת,
ב) שהוא "צור עולמים", הוא חוזק כל העולמים שכל העולמות נשענים עליו ועל ידו ימצא להם הקיום והחוזק, וממילא יכלתו מושלת על הכל: