מ"ג ישעיהו כו ג

ג. יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח

מנוקד: יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ.

עם טעמים: יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"יצר" - שהיה סמוך על הקב"ה ונשען עליו בחזקה שלא זז מאמונתו בשביל שום אימה ויסורין

"תצור" - שיהא שלום כי בך היה בטוח לפיכך הגון לך לנצרו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"יצר", מסב פניו אל השלום, אומר "אתה השלום, יצר סמוך תצור שלום", יצר ומחשבות לב הסמוך ונשען בתקפו ואמונתו, תנצרנו אתה שלום! שיהיה לו שלום באמת, "כי בך" אתה השלום! על ידך יהיה הלב הזה בטוח ולא יירא רע:

ביאור המילות

"יצר". כח המצייר אשר בלב. כי יצר לב האדם רע, ליצר מחשבות לבב עמך, ושלום הראשון הוא דבור הקריאה (וואקאטיף):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"כי בך בטוח" - ר"ל כן ראוי הדבר הואיל ובטח בך

"יצר סמוך" - המחשבה שהיה נשען על האל השלום תצור אותו לבל יחרד וכפל מלת שלום לחזק הדבר

מצודת ציון

"יצר" - ענין פעולת המחשבה כמו וכל יצר מחשבות לבו (שם ו)

"סמך" - ענין השענה

"תצור" - ענין שמירה כמו יצרנהו כאישון עינו (דברים לב)