מ"ג ישעיהו י ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְהַטּוֹת מִדִּין דַּלִּים וְלִגְזֹל מִשְׁפַּט עֲנִיֵּי עַמִּי לִהְיוֹת אַלְמָנוֹת שְׁלָלָם וְאֶת יְתוֹמִים יָבֹזּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְהַטּ֤וֹת מִדִּין֙ דַּלִּ֔ים וְלִגְזֹ֕ל מִשְׁפַּ֖ט עֲנִיֵּ֣י עַמִּ֑י לִֽהְי֤וֹת אַלְמָנוֹת֙ שְׁלָלָ֔ם וְאֶת־יְתוֹמִ֖ים יָבֹֽזּוּ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

לְאַסְטָאָה מִדִין מִסְכְּנִין וּלְמֵינַס מַה דְרָעָן מֵחֲשִׁיכֵי עַמָא בְּדִינָא לְמֶהֱוֵי אַרְמְלָן עֲדֵיהוֹן וְיַת נִכְסֵי יַתְמַיָא יִבְזוּן:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"להיות" - עי"ז תהיינה האלמנות שללם רצה לומר הרי כאלו הם בוזזים ושוללים את האלמנות והיתומים

"ולגזול" - להעביר משפט האמת מן עניים

"להטות" - מכתבם יהיה סיבה להטות את הדלים מן הדין הראוי להם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"להטות", (המאמרים מגבילים "החקקים חקקי און להטות מדין דלים, ומכתבים עמל כתבו להיות אלמנות שללם)", ר"ל הנימוסים האלה של און הניחו למען יוכלו להטות ע"י את הדלים מן דינם, והמכתבים של עמל כתבו שהם שטרות מזוייפים שעשו להם, שעי"כ יהיו אלמנות שללם, עשו להם שטרי חוב על בעל ואבי האלמנה והיתום, שעי"כ לוקחים את כל אשר להם ואת היתומים לוקחים לעבדים:

ביאור המילות

"מדין, משפט". דין ומשפט שניהם מציינים ענין הבעלי דינים לפני השופט, כי זה הבדלם מן ריב, שמציין מצות ומריבות הבע"ד בעצמם. וההבדל בין דין ומשפט. הדין, הוא הטענות, או של הבע"ד, או השקפת השופט על טענותיהם זכיותיהם וחובותיהם. והמשפט מציין השקפת השופט על פסק הדין, ובא לרוב בדבר שמשפטו גלוי ומבואר. (עי' תהלות ט ט', קמ יג, איוב לו יז, ומש"ש). ע"כ אמר להטות מדין, ומוסיף גם לגזול משפט המבורר:

"שללם, יבזו". כבר בארתי למעלה (ח' א') ההבדל בין שלל לבז. ומציין פה בנפול הבעל על ידם, ידמו האלמנות בעיניהם כשלל הנשאר בעצמו מן הנופל במלחמה, ומהם יבוזו עולליהם לעבדים, כבוזז הבוחר מן השלל את הראוי אליו:

<< · מ"ג ישעיהו · י · ב · >>