מ"ג ישעיהו ח ט
<< · מ"ג ישעיהו · ח · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ וְהַאֲזִינוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי אָרֶץ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ הִתְאַזְּרוּ וָחֹתּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃
רש"י
"וחתו" - ותשברו
"התאזרו וחתו" - התאזרו בכל מיני גבורה וסופכם להיות חתיםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רועו" - ענינו שבירה ורציצה כמו תרומם בשבט ברזל (תהלים ב)
"וחותו" - גם הוא ענין שבירה כמו יחת אפרים מעם (לעיל ז)
"התאזרו" - התחזקו כי האזור במתניו הוא מחוזק ומזורז ביותר
מצודת דוד
"התאזרו" - התחזקו במלחמה ובסוף תשברו וכפל הדבר לחזק הענין
"והאזינו וגו'" - הבאים ממרחק לעזרת סנחריב האזינו אמרי וחדלו לכם
"רועו" - אתם חיל סנחריב שברו עמים רבים ואח"ז תשברו גם אתםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והאזינו, כל מרחקי ארץ יאזינו" מה שאני אומר.
"התאזרו", למרוד אבל "תחתו, תתאזרו" שנית וכ"ז לא יועיל כי "תחתו":
ביאור המילות
"רעו". מענין התחברות, ריעך וריע אביך:
"וחתו". מענין שבר, ושרשו חתת:<< · מ"ג ישעיהו · ח · ט · >>