לדלג לתוכן

מ"ג ישעיהו ח ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · ח · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָלַף בִּיהוּדָה שָׁטַף וְעָבַר עַד צַוָּאר יַגִּיעַ וְהָיָה מֻטּוֹת כְּנָפָיו מְלֹא רֹחַב אַרְצְךָ עִמָּנוּ אֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹחַב־אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחלף ביהודה" - בארץ יהודה

"ושטף" - בחזקה

"עד צואר" - עד עיקר חוזק צוארם ות"י עד ירושלם ימטי

"מוטות כנפיו" - פרק קטן שבסוף הכנף קרוי מוטה וראיתי בתנחומא כמה הם מוטות כנפי התרנגול אחד מן ששים באוכלוסי סנחריב

"מלא רוחב" - ארץ יהודה

"עמנואל" - הוא שבט יהודה שהבטיחו הקב"ה להיות עמם בימי חזקיהו כדברי הנביאה שקראה שם בנה עמנואל

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וחלף" - ועבר

"מוטות" - מלשון הטיה

"כנפיו" - מלשון כנף 

מצודת דוד

"מטות כנפיו" - התפשטות מחנהו יהיה מלא רוחב ארצך אתה עמנואל והוא יהודה שהבטיחם המקום להיות עמם כאשר יורה שם עמנואל בן העלמה אשת אחז

"עד צואר יגיע" - יבוא עד חוזק הצואר והוא ירושלים ולפי שהמשילו למי הנהר אחז לשון סכנת מים שוטפים אם מגיע אל הצואר

"וחלף ביהודה" - יעבור בארץ יהודה וישטוף ויעבור להלן ר"ל יכבש ערי בצורות ויצר על אחרות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחלף", תחלה יחלוף ביהודה דרך עראי, מבלי יעשה רושם כלל, ואח"כ יתפשט יותר עד כי "ישטף" את כל אשר יפגע, ואח"כ "ועבר" בקביעות כפעם בפעם, (ונזכר בתוספתא כי בשלש מחנות עבר סנחריב לארץ יהודה, ועיין למעלה א' ו').

"עד צואר יגיע", אחר שיקבע הנהר מהלכו שם יתרבו מימיו בעומק עד שיגיע עד צוארו של אדם באופן שכל העובר בו יהיה בסכנה גדולה, ולא לבד שיתפשט באורך ובעומק, כי גם ברחבו "יהיה מוטות ונטיית כנפיו" ופרישת מחנהו, "מלא רוחב ארצך" אתה "עמנואל", מדבר כן אל הילד, כן צייר את האומה בהילד הזה, וקורות האומה מיחס אל הילד, ר"ל אתה יהודה:

ביאור המילות

"וחלף, ועבר". חליפה דרך עראי, ואינו עושה רושם, והעברה בקביעות. אם עובר מקצה לקצה נקשר עם את, ובמקום עצמו נקשר עם ב':

"מטות". שרשו נטה, והדגש למלאות הנו"ן, שכמו שנמצא על האהל פרישה ונטיה, ויפרוש את האהל, ויט אהלו, כן בכנף, יפרוש כנפיו אם פורש למעלה, ונטיית הכנפים אל הצדדים:
 

<< · מ"ג ישעיהו · ח · ח · >>