מ"ג ישעיהו ח י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


י. עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל

מנוקד: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל.

עם טעמים: עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוצו" - לשון צווי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עצו", איך לקיים הקשר אבל העצה הזאת תופר, וגם "תדברו דבר" והסכמה "ולא יקום כי האל עמנו" אשר יפר עצתכם:


ביאור המילות

"עצו עצה, דברו דבר". העצה היא ענין עיוני, דורש הטוב שבאמצעיים האפשריים להגיע אל התכלית, ואז נאמר שמיעץ, ועת הסכים וגמר בלבו הטוב והקרוב מכל צדדי האפשר, נקראת הסכמה זאת עצה. והדבר הוא ענין מעשי, שדובר לעשות ולפעול, ויפול אם לפני העצה, עת שמסכים על איזה תכלית מרוצה אצלו, למשל ללחום, נאמר שדבר דבר, ואח"ז מיעץ עצה על האמצעיים, ובכזה אמר (שופטים כ' ז') שימו לכם דבר ועצה הלום, ואם אחר העצה אם פוקד לעושי רצונו להוציא עצתו אל הפועל, ובכזה אמר (שם יט ל') עוצו ודברו. וכן פה על כונה זו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דבר וגו'" - דברו דבריכם אבל לא תתקיים כי עמנו אל ולא יעזבנו בידכם

"עצו וגו'" - התייעצו מה לעשות ומה בכך כי הלא תופר