מ"ג ישעיהו ד ה
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ה · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָרָ֣א יְהֹוָ֡ה עַל֩ כׇּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כׇּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃
רש"י
"ענן יומם ועשן" - להגין עליהם מן העכו"ם
"כי על כל כבוד" - האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינהרבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
"על כל מכון הר ציון" - ועל אותם שהם נקראו לה,
"ענן יומם ועשן" - היינו מן ענן, שכל העננים הם עשן.
"ונגה אש להבה" יהיה ב"לילה."
"כי על כל כבוד חופה" - זה הר ציון.
"חופה" - כמו כוסה, והוא מגזרת פּוּעל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מכון" - מלשון הכנה
"מקראיה" - הקרואים ומזומנים לבוא בה
"ונוגה" - הארה וזריחה
"חופה" - ענין מכסה
מצודת דוד
"כי על כל וגו'" - מלבד הכבוד שיהיה להם אז יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות
"ועשן וגו' לילה" - כל אלה ישכנו עליהם בלילה
"ונגה אש להבה" - הארת להבת אש
"ועל מקראיה" - על האנשים הקרואים לבוא בהמה
"וברא וגו'" - אז יברא ה' ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ענן יומם ועשן", ביום יהיה ענן שהוא ענין אלהי נכבד כעמוד הענן במדבר לצדיקים, והוא עצמו יהיה עשן המכלה ומעור עיני הרשעים הכהות. וכן "בלילה יהיה נוגה אש", עמוד אש מאיר לצדיקים והוא עצמו יהיה "להבה" שורף את הרשעים.
"כי על כל כבוד חפה", החופה הנזכרת שתהיה אז מעמוד ענן ואש, לא יהיה בכ"מ רק "על כל כבוד" רק על כל מקום הראוי לכבוד רק שם יחופף, לא כן על אהלי רשעים לא יחופף רק ילהט כל הקרב אליו:
ביאור המילות
"מקראיה". מוסב על העיר לא על ההר שהוא זכר, כי הרשעים ימצאו בעיר ולא יעלו בהר ה':
"ענן יומם ועשן". הענן נעשה באויר מן האד הלח. וענן ה' הנזכר בכתבי הקדש נברא בשעתו לצורך התגלות האור האלהי, אולם העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו, ולא הושאל בשום מקום על התגלות אור הנשגב בחסדו, והוא מורה אף וחמה ופורעניות הרשעים. ואמר גם בו בריאה, כי האש שלמעלה אין מטבעה להעלות עשן וכן נוגה מורה הארה (ע"ל ט' א'), ולהבה מורה שרפה על הרשעים, וכ"ה בב"ב (דף עה) ומד' במדבר רבה (פכ"א) עשן בחופה למה? להבה בחופה למה? למי שעיניו צרות וכו':<< · מ"ג ישעיהו · ד · ה · >>