מ"ג ישעיהו ד ו
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃
רש"י
"ולמחסה" - ל' כיסוי
"ולמסתור" - להסתר בה
"מזרם" - אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כג) במס' חגייגה
"וממטר" - מטר היורד על הרשעים כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהלים יא)מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וסוכה תהיה" - הענן הזה יהיה לסוכך עליהם להיות לצל ביום להציל מחורב ושרב השמש
"מזרם" - משטיפת המים והוא דרך משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד האויב
מצודת ציון
"מחורב" - ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל)ור"ל משרב וחום המביא היובש
"מזרם" - ענין שטיפת ומרוצת המיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"לצל יומם מחרב", ר"ל שישמרם ה' מרע תמידי כמו החורב וגם מרעה הבאה לפרקים כזרם ומטר.
"ולמחסה", חסיה היא קטנה ממסתור, ואמר בדרך לא זו אף זו שיהיה גם "למסתור, מזרם" גדול, ואף "ממטר" שהוא הגשם היורד כדרכו. ר"ל שישמרו מכל פגע, גם הודיע שהשגחת ה' תעשה דבר והפוכו כמו שתגן על חורב וזרם שענינם הפוכים בטבעם זה לח וזה יבש, (ועל צד המליצה יאמר שהצדיקים יהיו נשמרים אז בשמירה השגחיית כ"כ עד שיומלץ שהרע עצמו יהיה השומר את הצדיקים להצילם מרעתו.
"הסוכה תהיה לצל יומם", וממה תהיה הסוכה "מן החורב", החורב עצמו יסוכך ויגן על הצדיקים.
"(וסוכה תהיה) למחסה ולמסתור", וממה תהיה הסוכה? "מזרם וממטר", הזרם והמטר עצמו יסוככו על הצדיקים בל יגע בם רע):
<< · מ"ג ישעיהו · ד · ו