מ"ג ישעיהו ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ה. וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה

מנוקד: וּבָרָא יְהוָה עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה.

עם טעמים: וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועל מקראיה" - הקרואים בתוכה

"ענן יומם ועשן" - להגין עליהם מן העכו"ם

"כי על כל כבוד" - האמור להם תהא החופה שתחופף שכינתי עליהם ושבע חופות יש כאן ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה

רבי ישעיה די טראני (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וברא ה'" - יחדש.

"על כל מכון הר ציון" - ועל אותם שהם נקראו לה,

"ענן יומם ועשן" - היינו מן ענן, שכל העננים הם עשן.

"ונגה אש להבה" יהיה ב"לילה."

"כי על כל כבוד חופה" - זה הר ציון.

"חופה" - כמו כוסה, והוא מגזרת פּוּעל.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וברא", החוזה הפליא עצה לבאר במליצתו, כי לא כולם יתקיימו בירושלים, ולא לכולם יאמר קדוש, כי כמו שהצדיקים יתענגו על נועם ה', כן להבה תלהט רשעים, ומליצתו מותאמת עם נבואת מלאכי (ג') כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, צייר נשגבות במליצתו, כי הדבר ההוא אשר ילהט את הרשעים, בו בעצמו יתענגו הצדיקים, ונשא משל מן השמש, המאיר לעינים זכות, ומעור עיני העטלף והשבלול, וכן אור ה' אשר בו הצדיקים יראו אור, הוא עצמו ישרוף את הרשעים לאפר, כמו שהיה במצרים, אור לישראל וחושך למצרים. עפ"ז צייר פה כבוד הצדיקים, במה שהיה בימי קדם במדבר, שילך ה' לפניהם בעמוד ענן יומם ולילה בעמוד אש, ואומר "ה' יברא על מכון הר ציון ועל כל הקרואים" שיהיו בתוכה, כולל הצדיקים גם הרשעים.

"ענן יומם ועשן", ביום יהיה ענן שהוא ענין אלהי נכבד כעמוד הענן במדבר לצדיקים, והוא עצמו יהיה עשן המכלה ומעור עיני הרשעים הכהות. וכן "בלילה יהיה נוגה אש", עמוד אש מאיר לצדיקים והוא עצמו יהיה "להבה" שורף את הרשעים.

"כי על כל כבוד חפה", החופה הנזכרת שתהיה אז מעמוד ענן ואש, לא יהיה בכ"מ רק "על כל כבוד" רק על כל מקום הראוי לכבוד רק שם יחופף, לא כן על אהלי רשעים לא יחופף רק ילהט כל הקרב אליו:

ביאור המילות

"מקראיה". מוסב על העיר לא על ההר שהוא זכר, כי הרשעים ימצאו בעיר ולא יעלו בהר ה':

"ענן יומם ועשן". הענן נעשה באויר מן האד הלח. וענן ה' הנזכר בכתבי הקדש נברא בשעתו לצורך התגלות האור האלהי, אולם העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו, ולא הושאל בשום מקום על התגלות אור הנשגב בחסדו, והוא מורה אף וחמה ופורעניות הרשעים. ואמר גם בו בריאה, כי האש שלמעלה אין מטבעה להעלות עשן וכן נוגה מורה הארה (ע"ל ט' א'), ולהבה מורה שרפה על הרשעים, וכ"ה בב"ב (דף עה) ומד' במדבר רבה (פכ"א) עשן בחופה למה? להבה בחופה למה? למי שעיניו צרות וכו':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי על כל וגו'" - מלבד הכבוד שיהיה להם אז יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות

"ועשן וגו' לילה" - כל אלה ישכנו עליהם בלילה

"ונגה אש להבה" - הארת להבת אש

"ועל מקראיה" - על האנשים הקרואים לבוא בהמה

"וברא וגו'" - אז יברא ה' ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציון

מצודת ציון

"מכון" - מלשון הכנה

"מקראיה" - הקרואים ומזומנים לבוא בה

"ונוגה" - הארה וזריחה

"חופה" - ענין מכסה