מ"ג ירמיהו לא יט
<< · מ"ג ירמיהו · לא · יט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
רש"י
"שעשועים" - אישבגיימני"ץ בלע"ז
"מדי דברי בו" - בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"יקיר" - מלשון יקר וחשוב
"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח וכן ושעשע יונק (ישעיהו יא)
"מדי" - מתי וכן מדי עברו (שם כח)
"עוד" - הוא ענין רבוי כמו ויבך על צואריו עוד (בראשית מו)
"המו" - מלשון המיה והוא ענין הכמרת רחמים וחמלה וכן המון מעיך (ישעיהו סג)
מצודת דוד
"על כן" - הואיל ואני זוכר בו זמן מרובה לכן המו מעי לו וארחם עליו
"הבן יקיר" - זהו מאמר המקום שאמר וכי אפרים הוא לי לבן יקיר וכי הוא לי לילד נחמד שאביו משעשע עמו אשר מתי שאני מדבר בו לא אפסוק מיד כי אם אזכרנו עוד זמן רב כדרך האב המדבר בבנו החביב לו שלא יפסוק מלזכרו עד זמן רב כי יתענג בזכרון שמומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"בן, ילד". ילד הוא הקטן, ובן גדול:
"דברי בו". כל דיבור שאחריו ב' הוא לגנאי, כמו כי דברנו בה' ובך, וידבר העם באלהים ובמשה:<< · מ"ג ירמיהו · לא · יט · >>