מ"ג ירמיהו לא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות ירמיהו


<< · מ"ג ירמיהו לא · יט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם א‍רחמנו נאם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הבן יקיר לי אפרים" - הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמי שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו

"שעשועים" - אישבגיימני"ץ בלע"ז

"מדי דברי בו" - בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הבן יקיר", משיב להם ה' כי יש הבדל בין דורות ראשונים שהשיבם אליו ע"י שהראם אלהותו ועזוזו ונפלאותיו, ובין עתה, ויש הבדל בין בן יקיר ובין ילד שעשועים, ילד שעשועים הוא הילד הקטן שהגם שיחטא לפני אביו בכ"ז יאהבנו מפני שהוא ילד קטן שהוא משתעשע בו, והבן יקיר הוא הבן הגדול שי"ל מעלות רבות והוא יקר מצד מעלותיו, והוא אם יחטא בכ"ז יאהבנו כי יזכור מעלותיו ויקרו, והנה במצרים הגם שלא היה לישראל אז שום מעלה ושלמות, היו דומים בעיניו כילד שעשועים, כמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו, ובהיותם במדבר ובא"י בימי קדם, היו כבן יקיר, כי היו ביניהם נביאים ושרי קדש וחכמים, ואז אם חטאו זכר את הצדיקים שביניהם, ונשא עונם, אבל עתה "הבן יקיר לי אפרים" הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן "האם הוא ילד שעשועים", הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מקבילים "הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, "אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו" שיהמו מעי עליו "ורחם ארחמנו" מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואאהב אותך כמו בימי קדם:

ביאור המילות

"בן, ילד". ילד הוא הקטן, ובן גדול:

"דברי בו". כל דיבור שאחריו ב' הוא לגנאי, כמו כי דברנו בה' ובך, וידבר העם באלהים ובמשה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על כן" - הואיל ואני זוכר בו זמן מרובה לכן המו מעי לו וארחם עליו

"הבן יקיר" - זהו מאמר המקום שאמר וכי אפרים הוא לי לבן יקיר וכי הוא לי לילד נחמד שאביו משעשע עמו אשר מתי שאני מדבר בו לא אפסוק מיד כי אם אזכרנו עוד זמן רב כדרך האב המדבר בבנו החביב לו שלא יפסוק מלזכרו עד זמן רב כי יתענג בזכרון שמו

מצודת ציון

"יקיר" - מלשון יקר וחשוב

"שעשועים" - ענין התעסקות לשמוח וכן ושעשע יונק (ישעיהו יא)

"מדי" - מתי וכן מדי עברו (שם כח)

"עוד" - הוא ענין רבוי כמו ויבך על צואריו עוד (בראשית מו)

"המו" - מלשון המיה והוא ענין הכמרת רחמים וחמלה וכן המון מעיך (ישעיהו סג)