מ"ג ירמיהו טז יט
<< · מ"ג ירמיהו · טז · יט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין בָּם מוֹעִיל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהֹוָ֞ה עֻזִּ֧י וּמָעֻזִּ֛י וּמְנוּסִ֖י בְּי֣וֹם צָרָ֑ה אֵלֶ֗יךָ גּוֹיִ֤ם יָבֹ֙אוּ֙ מֵֽאַפְסֵי־אָ֔רֶץ וְיֹאמְר֗וּ אַךְ־שֶׁ֙קֶר֙ נָחֲל֣וּ אֲבוֹתֵ֔ינוּ הֶ֖בֶל וְאֵֽין־בָּ֥ם מוֹעִֽיל׃
רש"י
"אליך גוים יבאו" - סוף האומות לשוב אליך ולעבדך שכם אחד ועמך איך עשו להם אלהים והמה לא אלהים
"מאפסי" - כמו מקצה
"נחלו" - ל' נחלה
"מועיל" - ל' תועלתמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עוזי ומעוזי" - ענין חוזק
"ומנוסי" - מלשון ניסה ובריחה
"מאפסי" - מקצות כי בקצות הארץ כאלו אפס וכלה
"מועיל" - מלשון תועלת
מצודת דוד
"אליך" - הן ידעתי שסוף הדבר יהיה שהגוים מקצות הארץ יבואו אליך להאמין בך ויאמרו האלילים אשר נחלו אבותינו להיות להם לאלהים אך המה שקר והבל ואין בהם תועלת
"ה' עוזי ומעוזי" - אמר הנביא אתה ה' חזקי וכפל המלה לחוזק הענין
"ביום צרה" - כשבא צרה אני נס אליך להמלט והוא ענין מליצה לומר אז אבטח בךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עזי ומעזי". עזי הוא העז בעצמו. ומעז הוא המקום שבו ימצא מעז ומחסה שזה הוראת מ"ם האמנתי"ו הנוסף על השם:
"שקר, הבל, ואין בם מועיל". יש שקר שאינו הבל, ויש הבל שישיג עכ"פ ממנו תועלת הגם שאינו טוב בעצמו, לכן הוסיף שהוא שקר והבל ובלא תועלת:<< · מ"ג ירמיהו · טז · יט · >>