עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ חַי־יְהֹוָ֔ה בֶּאֱמֶ֖ת בְּמִשְׁפָּ֣ט וּבִצְדָקָ֑ה וְהִתְבָּ֥רְכוּ ב֛וֹ גּוֹיִ֖ם וּב֥וֹ יִתְהַלָּֽלוּ׃
"ונשבעת" ונגד הטענה הב' כי הבושת אכלה יגיע אבותיכם, שהיא היאוש והרפיון שאתה מיאש א"ע, איעצך כי "תשבע חי ה'", תחזק הדבר בשבועה כי תבחר מעתה "באמת במשפט ובצדקה", שהם שלשה דברים שהעולם עומד עליהם, "האמת" היא האמונה בדברים העיונים, כמו ידיעת האחדות וההשגחה והגמול ויתר פנות האמתיות, "ומשפט וצדקה" כוללים המעשים, משפט בין אדם לחברו וצדקה בין אדם למקום, אם תחזק א"ע בשבועה לבחור שלשה אלה שהם תורה ועבודה וג"ח שדברו חז"ל באבות, ואז לא תאמר עוד נשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו שהיא הבושה מעצמך והכלימה מאחרים שיש לך מן האליל שעבדת, לא כן מעבודת ה' "יתברכו בו גוים גם יתהללו", הברכה הוא השפע שיקבל המתברך המאמין בו, והוא הפך מן בושה, וההילול הוא מה שיתפאר בשפע זאת לעיני כל, וזה הפך מן כלימה:
ביאור המילות
"באמת במשפט ובצדקה", שם אמת בא גם על דברים העיונים, כמ"ש ראש דברך אמת, תורת אמת. ומשפט וצדקה מובדלים, משפט בין אדם לחברו, וצדקה בין אדם למקום, והתבאר (ישעיה א' כ"ז):
