עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃
"וישכינו שם את אהל מועד" - שעשו במדבר ולא היה שם תקרה אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן כך שנינו בשחיטת קדשים (זבחים נד ב)
"והארץ נכבשה לפניהם" - משנקבע המשכן היתה הארץ נוחה ליכבש לפניהם
והנה זכר אחר זה שכבר נקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אוהל מועד ולקחוהו מהגלגל והנה זכר שהארץ אשר נכבשה היתה לפניהם והיו רואין אותה וחלקו אותה לשבטים הנזכרים שיצאה נחלתם בכללה תוך המקום הנכבש ואולם השבטים הנשארים לא נתבררה נחלתם עדין בכללות ואף על פי שנתברר מה שיגיע לנחלתם מהארץ הנכבשת ולזה אמר שכבר נותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים וכו':
(יהושע יח א): "וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו'". זכר שנקהלו בני ישראל בשילה, ואמרו המפרשים שזה היה בשנת הארבעה עשר לבואם לארץ, בשנה האחרונה מהחילוק, ושכל אותם שנים עמד המשכן בגלגל, ונקהלו אז להשכין אוהל מועד בשילה.
ואמרו חז"ל (זבחים קיח א), שעשו בית אבנים מלמטה והיריעות מלמעלה, וזהו שאמר דוד, (שמואל ב ז ב): "וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה". ומצאו סמך לזה מאשר הכתוב פעם יקראהו בית, מפני הכתלים שהיו מאבנים כבית, כמו שאמר, (שמואל א א כד): "וַתְּבִאֵהוּ בֵית ה' שִׁלוֹ", ופעם יקראהו אוהל, מפני הסכך שהיה מיריעות מלמעלה, וכמו שאמר, (תהלים עח ס): "וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁלוֹ, אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם", אלמא אוהל היה. הא כיצד? שהיה בית אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה.
ועמד שם המשכן בשילה שלוש מאות ושישים ותשע שנים (כפי חשבון סדר עולם), עד שהגלו פלשתים את הארון, ועליו אמר "ויטוש משכן שילה וגו'".
"וישכינו". כי עד עתה היה תחת האהל, ועתה עשו משכן, שהוא בית מאבנים מלמטה ואהל יריעות מלמעלה שהוא ממוצע בין המקדש (שהוא בית קבוע) ובין האהל מועד, ועז"א (ש"ב ז, ו) ואהיה מתהלך באהל ובמשכן, ר"ל תחלה באהל ואח"כ במשכן. כן אמרו חז"ל (זבחים קיב ב), ולמדו (שם קיח א) שכתוב אחד אומר (ש"א א, כד) ותביאהו בית ה' שילה וכתוב אחד אומר (תהלים עח, ס) ויטוש משכן שילה אהל שכן, הרי היה ממוצע בין בית ובין אהל, לכן אמר וישכינו: "והארץ". חלק הארץ הדרומי ששם היה משכן שילה כבר נכבשה:
