מ"ג יהושע יח ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־חָֽלְק֖וּ אֶת־נַחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים׃

וְאִשְׁתָּאֲרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל דְלָא פַּלִיגוּ יַת אַחְסַנְתְּהוֹן שַׁבְעָה שִׁבְטִין:

"שבעה שבטים" - שכבר קבלו נחלתן ראובן וגד וחצי שבט מנשה בימי משה בעבר הירדן ובארץ כנען כבר נפל גורל ליהודה ולאפרים ולחצי שבט מנשה הרי חמשה שבטים

ולפי שנשארו שבעה שבטים שלא חלקו נחלתם, אמר אליהם יהושע:

"אשר לא חלקו" - היות כי לא ידעו עדיין גבולות הארץ לחלקם בגורל

"שבעה שבטים" - כי לחמשה כבר חלקו כי משה חלק לבני ראובן ולבני גד ולחצי מנשה (במדבר לב לג) ויהושוע חלק לבני יהודה ולבני אפרים ולחצי מנשה

"ויותרו" - מלשון נותר

"ויותרו". כי "ליהודה ויוסף", יען שעתיד לצמוח מהם חוטר מלוכה ושני משיחים הקדימו לקחת חלקם, ויתר השבטים לא נפל חלקם בגורל: