מ"ג יהושע טו ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּגְבוּל קֵדְמָה יָם הַמֶּלַח עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה מִלְּשׁוֹן הַיָּם מִקְצֵה הַיַּרְדֵּן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּגְב֥וּל קֵ֙דְמָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח עַד־קְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּ֑ן וּגְב֞וּל לִפְאַ֤ת צָפ֙וֹנָה֙ מִלְּשׁ֣וֹן הַיָּ֔ם מִקְצֵ֖ה הַיַּרְדֵּֽן׃
תרגום יונתן
רש"י
"ים המלח" - שהוא מקצוע דרומית מזרחית לארץ באלה מסעי (שם)
"עד קצה הירדן" - רחבו של גבול יהודה אינו אלא כנגד ים המלח עד מקום שהירדן נופל בים המלח שהירדן אף הוא במצר מזרח של ארץ כנען כמו שנאמר באלה מסעי במצר מזרחי (שם לד יב) וירד הגבול הירדנה והיו תוצאותיו ים המלח שהוא במקצוע
"וגבול לפאת צפונה" - חוט מצר המתוח למצר צפון מן המזרח למערב מלשון ים המלח ממקום שהירדן נופל בו שאמרנו ששם כלה רוחב גבול מצר המזרחי ועלה לצד המערב בית חגלה ועבר החוט מצפון לבית הערבה נמצא בית הערבה בתוך גבול יהודה לפנים מן החוטמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לפאת" - לצד ורוח
מצודת דוד
"וגבול לפאת צפונה" - מן המזרח כלפי המערב
"מלשון הים" - הפונה צפונה והוא מקצה הירדן הפונה לדרום
"עד קצה הירדן" - קצהו הדרומי הנופל בים (אולם משם הלך הירדן בפאת הדרומי כלפי המערב ונפל בים הגדול כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בכורות נה א) ובזה ניחא מה שכתוב (בראשית יג יא) ויסע לוט מקדם כי פנה למערב לככר הירדן שכלפי המערב וניחא מה שכתוב (בראשית נ י) ויבאו כו' אשר בעבר הירדן ורצה לומר בעבר הירדן שכלפי המערב כי לא היה צורך להם ללכת בדרך עבר הירדן המזרחי)
"וגבול קדמה" - מדרום כלפי הצפון
"ים המלח" - כל אורך הים היה הגבול וברוחב כל נחלתו