מ"ג יהושע ט ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּלְכוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּל וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֶל אִישׁ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאנוּ וְעַתָּה כִּרְתוּ לָנוּ בְרִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּלְכ֧וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה הַגִּלְגָּ֑ל וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו וְאֶל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל מֵאֶ֤רֶץ רְחוֹקָה֙ בָּ֔אנוּ וְעַתָּ֖ה כִּרְתוּ־לָ֥נוּ בְרִֽית׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וַאֲזַלוּ לְוַת יְהוֹשֻׁעַ לְמַשְׁרִיתָא לְגִלְגְלָא וַאֲמַרוּ לֵיהּ וּלְאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא רְחִיקָא אָתֵינָא וּכְעַן גְזָרוּ לָנָא קְיָם:

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"מארץ רחוקה באנו". יתכן שנתפרסם להם מה שצותה התורה לישראל שלא יחיו כל נשמה מהערים הקרובות אליהם אם לא יסכימו להשלים עמהם וכבר שלח אליהם יהושע בכללות ר"ל לאלו המקומות הקרובים וקרא להם לשלום ולא השלימו ולזה היה מחוייב שלא יחיה מהם כל נשמה כמו שנזכר בפרשת שופטים ואמנם אמר לו שכבר שלח יהושע לקרוא לשלום לכל מקומות הגוים האלה כי היה מחוייב להם לקרוא לשלום אל כל עיר ועיר קודם שיבאו להלחם כמו שנזכר בפרשה וכבר זכר במקומות שכבר עשה יהושע ככל אשר צוה ה' את משה ולזה יחוייב שנודה שכבר שלח זה יהושע לאלו המקומות קודם שיסכים להלחם עמהם כמו שכתבו רבותינו ז"ל ולזה הערימו כשאמרו שהם באו מארץ רחוקה ועשו עצמם עבדים לישראל והיה מחוייב לפי משפטי התורה שיקבלום בברית ויהיו להם למס ועבדום:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"מארץ רחוקה" - לא מארץ כנען אשר הוזהרתם בלא תחיה כל נשמה (דברים כ טז) ולזה כרתו לנו ברית להחיותינו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ויאמרו אליו ואל איש ישראל" וכו'. הנה כריתת ברית בין עם לעם יתהוה בג' פנים. א] עמים השכנים זל"ז, יכרתו ברית בל יעבר איש גבול רעהו להזיק לו בנזקי שכנים,

והברית הזה יתהוה בין העמים עצמם בל ירע איש לרעו שכן לשכנו. ב] בין עם לעם הבלתי שכנים, יתהוה כריתת ברית שיעזרו זל"ז נגד הצר הצורר בצבא וגדוד ורכב וסוס, או שיהיה להם חירות לסחור א' בגבול חברו, כברית שבין חירם ושלמה, וברית כזה לא יכרתו העמים עצמם רק המלכים זה עם זה, כי הם דברים נוגעים אל הכלל, וכן ברית כזה לא יהיה בין שתי מדינות הרחוקות זה מזה מקצה הארץ עד קצה הארץ שא"א שיעזרו בעת צר ויסחרו את הארץ. ג] יתהוה כריתת ברית בענין הדת והאמונה, שעם אחד יקבל דת ואמונת עם השני ויכרתו עמם ברית להביאם במסורת ברית דתם ואמונתם, וברית כזה יהיה ג"כ עם העמים עצמם לא בין המלכים, וכן יצוייר גם בין מדינות הרחוקות מאד כי הוא ענין נפשיי לא יפרידהו רב הדרך ואיים רחוקים. והנה הצירים האלה באו תחלה אל כלל העם כמ"ש ויאמרו אליו ואל כל איש ישראל, ואמרו "מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית" (שהוא האופן הא'), ולכן לא האמינו להם, כי ברית בין העמים לא יצוייר בארץ רחוקה שאין בם נזקי שכנים, רק בין המלכים, וע"כ:

<< · מ"ג יהושע · ט · ו · >>