לדלג לתוכן

מ"ג הושע יג יב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג הושע · יג · יב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צרור עון אפרים צפונה חטאתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צָרוּר עֲוֺן אֶפְרָיִם צְפוּנָה חַטָּאתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צָרוּר֙ עֲוֺ֣ן אֶפְרָ֔יִם צְפוּנָ֖ה חַטָּאתֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בְּגִנְזִין חוֹבֵי בֵּית אֶפְרַיִם נְטִירִין לְאִתְפְּרָעָה כָּל חוֹבֵיהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צרור עון אפרים" - לא ויתרתי עליו צפון הוא אתי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צרור" - ענין קשירה כמו צרור כספו (בראשית מב)

"צפונה" - ענין הטמנה כמו וצפון לצדיק (משלי יג

מצודת דוד

"צרור" - אל תחשבו ששכחתי עון אפרים כי צרור הוא בקשר מעולה וחטאתו צפונה אצלי לשמרם עד שתתמלא הסאה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צרור", ר"ל אפרים אינו עוזב את עונותיו רק "עונו צרור" אצלו "וחטאתו צפונה", והוא שומר אותם ואינו רוצה לעזבם ולשוב בתשובה:

ביאור המילות

"צרור עון, צפונה חטאתו". הצרור הוא בדבר אחר כמו צרורות בשמלותם. והצפון הוא השמירה ע"י שהוצג הדבר מן הצד במקום, שאין רואים, והעון מציין עוות המחשבה, והוא הצרור תוך המעשה כצורר דבר בדבר, ומוסיף שגם חטאתו שהוא המעשה צפונה ושמורה:
 

<< · מ"ג הושע · יג · יב · >>